מטרת המחקר הקנדי היתה לבדוק את השפעת לחץ דם הסיסטולי על פירפור פרוזדורים חוזר והסיכון הכללי להפרעה זאת בעוקבה גדולה של חולים עם פירפור פרוזדורים קבוע או חוזר וההשפעה הפוטנציאלית של תיפקוד החדר השמאלי. בעיבוד הרטרופרוספקטיבי נכללו נתונים מנתוני שני המחקרים AFFIRM (Atrial Fibrillation Follow-up Investigation of Rhythm Management) ו- AF-CHF (Atrial Fibrillation and Congestive Heart Failure) בגיל ממוצע 68 מהם 66% גברים שנבחרו אקראית לטיפול בהפרעת הקצב עם מעקב ממוצע של 40.6 חודשים. נבדקה ההשפעה של לחץ הדם הבסיסי (מתחת ל – 120 ממ"כ, 120-140 ממ"כ ומעל 140 ממ"כ) על פירפור פרוזדורים חוזר ומשך הזמן היחסי שהפירפור נמשך. לא נמצא כל קשר בין לחץ הדם הסיסטולי בחולים עם מקטע פליטה מעל 40%. לעומת זאת, שיעול הפירפור החוזר היה גבוה ב – 15% ומובהק בחולים עם לחץ דם מעל 140 ממ"כ ומקטע פליטה מתחת ל – 40%. שיעור הפירפור החוזר היה גם גבוה ב – 15% (לא מובהק) בחולים עם לחץ דם סיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ. משך הפירפור לא הושפע מלחץ הדם הסיסטולי בחולים עם מקטע פליטה מעל 40%. לעומת זאת, משך הזמן המתוקנן של הפירפור בחולים עם מקטע פליטה מתחת ל- 40% היה 17.2% עם לחץ דם מתחת ל – 120 ממ"כ, 14.4% עם לחץ דם 120-140 ממ"כ ו – 24% עם לחץ דם מעל 140 ממ"כ (כולם מובהקים).
Tremblay-Gravel M, White M, Roy D, et al. Blood pressure and atrial fibrillation: a combined AF-CHF and AFFIRM analysis. J Cardiovasc Electrophysiol. 2015;26:509-514.
הערת פרופ' יודפת
במחקר זה נמצא שללחץ הדם הסיסטולי יש השפעה חשובה על פירפור פרוזדורים חוזר בחולים עם הפרעה סיסטולית בתיפקוד החדר השמאלי אבל לא באלו עם תיפקוד תקין גם לאחר תיקנון לערפלנים כמו גיל, מגדר, גודל הפרוזדור השמאלי והטיפול התרופתי. התוצאות נשארו עקביות על נקודות הסיום: הזמן עד להתקף חוזר של פירפור ועומס הפירפור בכללותו. יתר מכך, הסיכון לפירפור חוזר בחולים עם הפרעה תיפקודית סיסטולית של החדר השמאלי היה בצורת U כלומר, נמוך בחולים עם יל"ד בין 120-140 ממ"כ וגבוה בשתי הקצוות של לחץ הדם. השפעת לחץ הדם הגבוה על הסיכון לפירפור מוסברת ע"י מנגנונים רבים כמו LVH, הפרעה בהרפייה שגורמת לעומס גל הפרוזדור השמאלי וכן לפיברוזיס. התרופה היחידה שיש לה השפעה על מניעת חזרת הפירפור לאחר היפוך חשמלי היא חסם ביטא או איזון לחץ הדם לערכיים בינוניים. היות המחקר תצפיתי לא מאפשר הוצאת מסקנה על סיבתיות.