מטרת הסקירה והמטה-אנליזה הנוכחית שנערכה ע"י קבוצת רופאים מאוניברסיטאות שונות בארה"ב היתה לבדוק את הסיכונים שקשורים בפערים במדידות לחץ דם סימולטניים בשתי הידיים או בשתי הרגליים. המחברים הגדירו מראש שהם בודקים את הקשר בין פער המדידות לבין מחלת עורקים היקפית, מחלה כלילית, אירועים מוחיים, היצרות העורק התת –בריחי ((subclavian ותמותה מכל סיבה שהיא ותמותה קרדיו-וסקולרית. נכללו בסקירה 18 מחקרים שתאמו את דרישת החוקרים. הממצאים הראו שפער גדול (10-15 ממ"כ) בין לחץ הדם הן בידיים והן ברגליים הוא חזאי למחלת עורקים היקפית. פער גדול בין שתי הרגליים קשור כנראה בהיצרות העורק התת-בריחי, במסת חדר שמאלי גדולה, במהירות מוגברת של גל הפעימה הברכיאלי- קרסולי ובסיכון קרדיו-וסקולרי כוללני מוגבר.
Singh S, Sethi A, Singh M, et al. Simultaneously measured inter-arm & inter-leg systolic blood pressure differences and cardiovascular risk stratification: A systemic review and meta-analysis. J Am Soc Hypertens 2015 June 3, [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
לא פעם מגיעים אלי חולים שמחליטים למדוד את לחץ הדם בשתי הידיים ומוצאים פער גדול בין שתי המדידות העוקבות במעבר למדידה בין יד ליד. מבחינה פרקטית כמעט ולא ניתן לבצע בדיקה סימולטנית בגלל הצורך בשני מדי לחץ ולכן לא ניתן לאמת את הפער שנמצא במדידות עוקבות. עם כל זאת, מדידות סימולטניות יכולות להוסיף לנו עוד אמצעים לניבוי סוגים שונים של הפרעות או מחלות קרדיו-וסקולריות. המחקר הנוכחי הוא תצפיתי מסוג "חתך" בלבד כך שקשה להוציא מסקנות על סיבתיות. גם הממצא היחידי שהוא כביכול מוחלט – הקשר עם מחלת עורקים היקפית היה אמנם עם סגוליות גבוהה אבל עם רגישות נמוכה בפער של 10 ממ"כ עם שיפור מה ברגישות בפער של 15 ממ"כ. מעניין, שדווקא הפער דווקא בין שתי הרגליים ולא הידיים היה קשור באופן מובהק (רק ב – 4 מחקרים) בהיצרות העורק התת-בריחי. בכל הממצאים האחרים נמצאה רק מגמה לקשר בין פער המדידות לטרשת העורקים, להגדלת מסת החדר השמאלי ולסיכונים הקרדיו-וסקולריים האחרים. עם כל זאת, לא ניתן להתעלם מפערים אלו ונראה לי שכדאי לאסוף שני מכשירים ולמדוד סימולטנית את לחץ הדם אם החולים מדווחים על פער גדול מאד במדידות העוקבות בבית.