מטרת המחקר שבוצע בסין היתה להשוות את השפעת HCTZ ואינדאפאמיד על הכליות בחולי יל"ד שאינם מאוזנים מספיק ע"י טיפול בלוסרטן. נכללו במחקר 140 חולי יל"ד שלא אוזנו מספיק ע"י לוסרטן במינון של 50 מ"ג למשך שבועיים וחולקו אקראית מעל הטיפול הקיים של לוסרטן לתוספת או של HCTZ במינון של 12.5 מ"ג (70 חולים) או של אינדאפאמיד בשיחרור ממושך במינון של 1.5 מ"ג (70 חולים). מדידות לחץ הדם נערכו בבסיס ובכל ביקורי המעקב. נבדקו גם רמת הקראטינין, יחס אלבומין-קראטינין (ACR), gelatinase-associated lipocalin בשתן (NGAL – חלבון מוליך-ברזל שמצטבר במהירות באבוביות הכליות ובשתן כמו בפגיעה איסכמית בכליות ומשמש סמן לפגיעה חדה בכליות) ו- renal resistive index (RRI מדד פעימת זרימת הדם שמשקף את התנגודת לזרימת הדם שנגרמת ע"י "המיטה" המיקרו-וסקולרית דיסטלית לאיזור המדידה) שנאספו בבסיס ואחרי מעקב של 24 שבועות. לא נמצא כל הבדל במאפייני הבסיס בין שתי הקבוצות. הוצאו מהעיבוד חולים שלחץ דמם לא היה מאוזן. העיבוד נערך בקרב 46 חולים מקבוצת ה – HCTZ (45.7% גברים וגיל ממוצע 58.8) ובקרב 44 מקבוצת האינדאפאמיד (38.4% גברים בגיל ממוצע 61.5). נמצאה ירידה למובהקת של הקראטינין וירידה מובהקת של ACR, NGAL ו – RRI בשתי הקבוצות בהשוואה לרמות הבסיס. לא היה הבדל בירידת ה – ACR בין שתי הקבוצות אבל נמצאה ירידה גדולה יותר ומובהקת ב – NGAL ו – RRI בקבוצת האינדאפאמיד לעומת קבוצת ה – HCTZ.
Wang S, Li J, Zhou X, Liu K, et al. Comparison between the effects of hydrochlorothiazide and indapamide on the kidney in hypertensive patients inadequately controlled with losartan. J Hum Hypertens. 2017 Jul 13. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקרים קודמים שאת חלקם הבאתי בסקירות הקודמות נמצא שלאינדפאמיד כתרופה יחידה יש השפעה חזקה יותר מאשר ל – HCTZ כתרופה יחידה במינונים המקובלים ללא עדות לתופעות לוואי מטבוליות גדולות יותר. הטיפול באינדפאמיד בהשוואה ל – HCTZ הוא יעיל יותר בשיפור מדדי התיפקוד האנדותליאלי והעורקי ובהגברת תיפקוד החדר השמאלי לאורך זמן בשילוב עם חסמי RAAS. במחקר הנוכחי נמצא שלשתי תרופות אלו בשילוב עם לוסרטן אין השפעה מובהקת על רמת הקראטינין אבל שניהם יכולים להוריד ללא הבדל מובהק ביניהם את הפרשת המיקרואלבומין בשתן בחולי יל"ד מאוזנים. מצד שני, ע"י שימוש בסמנים נוספים של תיפקודי הכליות נמצא שהטיפול באינדפאמיד יעיל יותר מהטיפול ב – HCTZ בשיפור הפגיעה באבוביות הכליות ובהמודינאמיקה של הכליות כאשר מוסיפים אותו בשילוב עם לוסרטן. המנגנון שקשור ביעילותו של האינדפאמיד שהוא דמוי-תיאזיד על ה – HCTZ שהוא תיאזיד אינו ידוע. לאינאפאמיד יש תכונה נוספת בעיכוב תעלות הסידן מסוג L בדומה לחסמי תעלות הסידן המוכרים ופועל בעיקר בהרחבת העורקיות שנכנסות (afferent) לכלייה. קיימת גם אפשרות שפעילות ישירה שלו בהרחבת העורקיות הנכנסות לכלייה משפרת גם את האיסכמיה והתנגודת הווסקולרית באבוביות הכלייה בנוסף להשפעת חסמי RAAS. בנוסף, משך פעילות האינדפאמיד (בעיקר בשיחרור ממושך) הוא בין 25-35 או יותר שעות בעוד שמשך פעילות ה – HCTZ הוא רק 24 שעות. מגבלות המחקר הן מיעוט המשתתפים, הוא לא היה כפול-סמיות, ושיעור המיקרואלבומינוריה היה נמוך כדי לקבל מובהקות.