האם שתיינות כבדה של אלכוהול בגברים לעומת נשים קשורה בסיכון ליל"ד ולהפרעות מטבוליות אחרות?

מטרת העיבוד מנתוני (NHANES (the US National Health and Nutrition Examination Survey היתה לבדוק את השפעת שתייה כבדה (בין 4-5 שתיות או יותר ביום או מעל 5 שתיות בבת אחת) על לחץ הדם ורמות הגלוקוזה והליפידים ולבדוק האם קיים הבדל בקשרים האלו בין גברים לנשים. נכללו בעיבוד גברים ונשים מגיל 18 עד 45 לפי 3 קטיגוריות: ללא שתיינות כבדה, שתיינות כבדה בין 1-12 או שתיינות כבדה מאד מעל 12 פעמים בשנה החולפת. ערכי לחץ הדם הסיסטולי בקרב שתיינים כבדים מאד לאחר תיקנון לתזונה ופעילות גופנית היו 121.8 ממ"כ, 119.0 בקרב שתיינים כבדים ו – 117.5 בקרב לא שתיינים.  ערכי הכולסטרול היו בהתאמה: 217.9, 215.5 ו -207.8 מ"ג/ד"ל. לא היתה כל השפעה של שתיינות כבדה על לחץ הדם או על הכולסטרול בנשים. שתיינות כבדה בשני המגדרים היתה קשורה ברמות גבוהות יותר של HDL. השפעת השתיינות על פרמטרים של הגלוקוזה היתה עם תוצאות מנוגדות.

Piano MR, Burke L, Kang M, et al. Effects of repeated binge drinking on blood pressure levels and other cardiovascular health metrics in young adults: National Health and Nutrition Examination Survey, 2011-2014. J Am Heart Assoc. 2018 Jun 27. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצאים העיקריים במחקר זה הם: 1. לגברים צעירים בגיל 18-45 עם היסטוריה של שתיינות כבדה חוזרת יש ערכי גבוהים יותר של לחץ דם סיסטולי וכולסטרול בהשוואה ללא שתיינים כבדים גם לאחר שנלקחו בחשבון צריכה גבוהה יותר של מלח ופרופיל פעילות גופנית נמוך. 2. קיים קשר בין שתיינות כבדה לבין רמות גבוהות יותר של HDL בשני המגדרים ללא כל השפעה על רמת הטריגליצרידים. 3. רמת הגלוקוזה היא גבוהה יותר בנשים עם שתיינות כבדה אבל נמוכה בגברים שתיינים כבדים. הממצא ששתיינות כבדה חוזרת קשורה ברמה גבוהה יותר של HDL (מעל 50 מ"ג) בשני המגדרים נראית לי תמוהה והחוקרים אינם מתייחסים למנגנון שקשור בעלייה זאת ורק מציינים שלעלייה זאת אין כל חשיבות קלינית היות ומקומו של ה – HDL אינו ברור בגלל תוצאות קליניות שליליות במחקרים קליניים ומחקרים עם אקראיות מנדליאלית (הערה שלי: נושא המחקרים במעכבי CETP עדיין לא הסתיימו כדי להגיע למסקנה סופית שלהעלאת רמת ה – HDL אין על תועלת בהורדת הסיכון ה -CV). איני מוצא גם הסבר מדוע לנשים שתייניות יש רמת גבוהה יותר של גלוקוזה. אני מגיע למסקנה היחידה שברורה במחקר הנוכחי והיא ששתיינות כבדה בעיקר אם היא הופכת להרגל קשורה ביל"ד ובהפרעות מטבוליות בשני המגדרים ואם נתייחס לתוצאות המטה-אנליזה הקודמת הרי כל שתייה של אלכוהול קשורה בערכים גבוהים של לחץ הדם. האם השתייה גורמת ליל"ד? סביר, אבל לא ניתן להוכיח זאת במחקרים אקראיים ומבוקרים בגלל הקושי לבניית בקרה דמויית אלכוהול.