ראשי » סקירה » סקירת עיתונות / יוני 2015 סקירת עיתונות / יוני 2015מפרסם: פרופ' יאיר יודפתלפניכם סקירת העיתונות לחודש יוני מאת פרופ' יודפת.לנוסח המלא הנחיות חדשות של החברות האמריקאיות למחלות לב ויל"ד לטיפול בחולים כליליים עם יל"ד שאובחן במרפאה בלבד.בראשית מאי השנה התפרסמו ההנחיות החדשות שמשותפות לשתי החברות האמריקאיות למחלות לב והחברה האמריקאית ליל"ד לטיפול ביל"ד במחלה כלילית. עיקרי ההנחיות הן: להמשך קריאה ← לטיפול ביל"ד גם במינונים גדולים אין כל השפעה על נפילות בישישים.מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין שימוש ממושך של סוגי תרופות שונות לטיפול ביל"ד לבין סוגים שונים של נפילות, לבדוק השפעת המינונים השונים של התרופות ולהעריך את הקשר בין הסיכון לנפילות לבין הבדלים בזילוף הדם במוח (ע"י דופלר U/S ו - CO2 vasoreactivity). להמשך קריאה ← טיפול התחלתי ולא ממושך ביל"ד קשור בסיכון מוגבר לנפילות בקשישים.מטרת המחקר מסוג מקרה- crossover שהוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית ליל"ד שהתקיים ביו יורק ב – 15-19 למאי 2015 היתה לבדוק את ההשפעות של הוספת תרופה ליל"ד ממשפחה חדשה על הסיכון לנפילות עם פציעות חמורות בקרב מדגם אקראי של 5% מ - US Medicare. להמשך קריאה ← יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך קשורים בנזק מוגבר לאברי מטרה ובסיבוכים קרדיו-וסקולריים בקרב אוכלוסייה רבת-קבוצות אתניות.מטרת המחקר במסגרת Dallas Heart Study שהוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית ליל"ד שהתקיים ביו יורק ב – 15-19 למאי 2015, היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בקרב האוכלוסייה הכללית בארה"ב. להמשך קריאה ← האם יל"ד ממוסך קשור באופן עצמאי בירידה בתיפקוד הקוגניטיבי?מטרת המחקר היפאני שהוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית ליל"ד שהתקיים ביו יורק ב – 15-19 למאי 2015 היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד לתיפקוד הקוגניטיבי. במחקר מסוג "חתך" נכללו 587 חולי יל"ד (גיל ממוצע 72, 52% גברים ו – 79% בטיפול תרופתי ליל"ד). להמשך קריאה ← האם לבילירובין ולאנזימי הכבד יש השפעה על לחץ הדם ועל הסיכון הקרדיו-וסקולרי?מטרת המחקר הסקוטי היתה לבדוק את הקשר בין מבחני תיפקודי הכבד הבסיסיים לבין תמותה מסיבה ספציפית לאחר תיקנון למשתנים קרדיו-וסקולריים קונבנציונליים. להמשך קריאה ← האם הפעלת ACE2 יכולה להגן על המוח מפני שבץ מוחי איסכמי?מטרת המחקר שבוצעה בחולדות באוניברסיטה של פלורידה היתה לבדוק מהם השינויים ברמת מעכב האנזים המהפך מסוג 2 (ACE2) לאחר גרימת שבץ מוחי איסכמי ע"י אנדותלין 1 והאם טיפול ע"י תרופה (diminazene) שמפעילה את ACE2 מפחיתה את הנזק המוחי לאחר שבץ מוחי. להמשך קריאה ← האם איזון לחץ הדם בלבד ולא מידת השונות בין ביקור לביקור קשור באירועים לבביים בחולים כליליים?מטרת תת המחקר במסגרת Candesartan Randomised Trial for Evaluation in Coronary Artery Disease, היפאני היתה לבדוק את השפעת השונות בלחץ הדם הסיסטולי בין ביקור לביקור על שיעור האירועים הלבביים בחולים כליליים. להמשך קריאה ← יל"ד בקשישים שבריריים אינו מהוה גורם סיכון לתמותה מכל סיבה בחולי סוכרת מסוג 2.מטרת המחקר שבוצע בהולנד היתה לבדוק האם תיקנון לשבריריות (frailty) משפיע על הקשר בין לחץ הדם לתמותה בקשישים עם סוכרת מסוג 2. נכללו במחקר 858 קשישים מגיל 60 ומעלה (גיל ממוצע 72.3) ממחקר עוקבה תצפיתי של חולי סוכרת מסוג 2 ברפואה ראשונית. להמשך קריאה ← האם שינה ארוכה או קצרה מדי קשורה בסיכון לשבץ מוחי בחולי יל"ד?מטרת המחקר האמריקאי שמומן ע"י ה – NIH והוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית ליל"ד שהתקיים ביו יורק ב – 15-19 למאי 2015, היתה לבדוק השפעה של משך השינה (קצרה או ארוכה) על הסיכון לשבץ מוחי בחולי יל"ד. להמשך קריאה ← האם יל"ד בגיל 85 ומעלה משמר את התיפקוד הקוגניטיבי? – מחקר ניוקסל +85מטרת המחקר הבריטי מבוסס-עוקבה וארוך הטווח היתה לבדוק האם קיים קשר בין הקריטריונים העכשוויים של התסמונת המטבולית והתיפקוד הקוגניטיבי בישישים מגיל 85 ומעלה והאם דלקת, פעילות גופנית ומצב הסוכרת משפיעים על קשר זה. להמשך קריאה ← טמפרטורה חיצונית גבוהה ללא קשר ללחות קשורה בירידה בלחץ הדם.מטרת המחקר ההולנדי היתה לבדוק את הקשר בין מאפיינים אקלימיים (ממוצע יומי של טמפרטורה ולחות) ולחץ הדם בעוקבה גדולה של אנשים בריאים ועם מעקב ארוך-טווח. להמשך קריאה ← האם קיימת הצדקה לטיפול כפול ב – ACEI/ARB? – מטה אנליזהמטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק יעילות ובטיחות של טיפול בתרופות שונות ליל"ד או לשילובם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות. להמשך קריאה ← האם הורדה נמרצת של לחץ הדם בקשישים קשורה בעליית האירועים הקרדיו-וסקולריים ופציעות מנפילות?מטרת המחקר שהוצג בכנס המדעי של החברה הגריאטרית האמריקאית במאי 2015 היתה לבדוק האם הסיכון לנפילות שקשור בטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בקשישים תורם יותר מעבר לשיפור הצפוי בסיכון הקרדיו-וסקולרי. להמשך קריאה ← השארת תגובהביטולחייבים להתחבר כדי להגיב.