מטרת המחקר שבוצעה בחולדות באוניברסיטה של פלורידה היתה לבדוק מהם השינויים ברמת מעכב האנזים המהפך מסוג 2 (ACE2) לאחר גרימת שבץ מוחי איסכמי ע"י אנדותלין 1 והאם טיפול ע"י תרופה (diminazene) שמפעילה את ACE2 מפחיתה את הנזק המוחי לאחר שבץ מוחי. הממצאים היו כדלקמן: 1. נמצאה עלייה בפעילות ACE2 במוח זמן קצר לאחר האירוע המוחי. 2. נמצאה גם עלייה ב – ACE2 במחזור הדם. 3. עיכוב הפעילות של ACE2 במוח ע"י הזרקה לתוך המוח וחדריו של מעכב ACE2 לא הגדילה את נפח האוטם אבל גרמה להחמרת הנזק הנוירולוגי אחרי חסימת העורק המוחי האמצעי. 4. הזרקה לתוך הפריטוניאום של diminazene שמפעילה את ACE2 הפחיתה את נפח האוטם והפגיעה הנוירולוגית לאחר חסימת העורק המוחי האמצעי. 5. ההשפעה הטובה של הפעלת ACE2 לאחר חסימת העורק המוחי המרכזי נחלשה ע"י הזרקה תוך מוחית של נוגד לקולטן Mas.
Bennion DM, Haltigan EA, Irwin AJ et al. Activation of the neuroprotective angiotensin-converting enzyme 2 in rat ischemic stroke. Hypertension. 2015 May 4. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
כיום ידוע שלמערכת הרנין-אנגיוטנסין יש מספר מרכיבים בהם פפטידים של אנגיוטנסין עם פעילות שונה שמתווכת ע"י תת-סוג של קולטנים. הציר הקלאסי שאנו מכירים הוא ACE-Ang II-AT1R שהוא כידוע הציר "הרע" שקשור בכיווץ כל הדם, באצירת נתרן, בעקה חימצונית, בדלקת ועוד. הציר השני "הטוב" הוא ACE2-Ang-(1–7)-Mas receptor שפועל בצורה הבאה: עלייה ב – ACE2 בגלל דלקת או הפעלה כימית גורמת ליצירה מוגברת של Ang 1-7 שמפעיל את הקולטן Mas שמגביר בין השאר את יצירת NO, גורם לואזודילציה, לנתריורזיס ולהגנה על המוח כפי שנמצא במחקר הנוכחי בחולדות (ראה תמונה). בנוסף, נמצא גם שניתן להגביר את הפעילות הטבעית במוח לאחר שבץ מוחי איסכמי ע"י הגברה כימית של פעילות ה – ACE2. האם ממצאים אלו יוכלו להיות מיושמים בבני אדם? במאמר המערכת מציינים הכותבים שבמחקרים רבים נמצא שסוגים שונים של התערבויות הפחיתו את הגודל של השבץ המוחי האיסכמי במודלים ניסיוניים (בעיקר בחולדות ועכברים). הבעייה היא שכל ההתערבויות האלו נכשלו בהפחתת גודל השבץ בבני אדם. התרומה החשובה של מחקר זה היא בהבהרת המנגנונים שבהם ACE2 מגן כנגד שבץ מוחי. אנחנו עדיין רחוקים מאד כדי לדעת האם Ang 1-7 יהיה הפפטיד הראשון להגנה מפני שבץ מוחי בבני אדם.