מטרת המחקר הבריטי מבוסס-עוקבה וארוך הטווח היתה לבדוק האם קיים קשר בין הקריטריונים העכשוויים של התסמונת המטבולית והתיפקוד הקוגניטיבי בישישים מגיל 85 ומעלה והאם דלקת, פעילות גופנית ומצב הסוכרת משפיעים על קשר זה. נכללו במחקר 845 גברים ונשים מהקהילה או מבתי אבות שפרטיהם נלקחו מרשומות רופאי משפחה. התסמונת המטבולית הוגדרה לפי הקריטריונים של ATP III (היקף מותניים [גברים 102 ס"מ ויותר, נשים 88 ס"מ ויותר], רמת טריגליצרידים שווה או מעל 150 מ"ג/ד"ל או בטיפול תרופתי לבעייה זאת, רמה נמוכה של HDL [גברים מתחת ל – 40 מ"ג/ד"ל, נשים מתחת ל – 50 מ"ג/ד"ל], יל"ד [סיסטולי שווה או מעל 130 ממ"כ ודיאסטולי שווה או מעל 85 ממ"כ או בטיפול תרופתי] ורמת גלוקוזה שווה או מעל 100 מ"ג/ד"ל או בטיפול תרופתי לסוכרת). הקשר בין התסמונת המטבולית לבין התיפקוד הקוגניטיבי (Mini-Mental State Examination – MMSE) נבדק או בצורת "חתך" או בצורה פרוספקטיבית (עד 5 שנים) ובין התסמונת המטבולית לבין קשב וזיכרון אפיזודי. לא נמצא כל קשר בין התסמונת המטבולית לבין התיפקוד הקוגניטיבי בבסיס או שינויים בקוגניציה לאורך זמן. לא נמצא גם קשר בין התסמונת המטבולית לתמותה במעקב. מבחינת הפרטים של התסמונת המטבולית נמצא שיל"ד היה קשור באופן מובהק בתיפקוד קוגניטיבי טוב יותר בבסיס ורמה נמוכה שלLDL היתה קשורה באופן מובהק בתיפקוד קוגניטיבי גרוע יותר בבסיס.
Harrison SL, Stephan BC, Siervo M, et al. Is there an association between metabolic syndrome and cognitive function in very old adults? The newcastle 85+ study. J Am Geriatr Soc. 2015;63:667-75.
הערת פרופ' יודפת
הממצא במחקר הנוכחי מראה שאין כל קשר בין שילוב של כל מרכיבי התסמונת המטבולית והפרעה קוגניטיבית בישישים מגיל 85 ומעלה. אם מתייחסים למרכיבי התסמונת המטבולית בנפרד, משמר יל"ד את התיפקוד הקוגניטיבי לפחות מבחינת "חתך" ואילו רמת HDL נמוכה קשורה בירידה קוגניטיבית. מחקר כמעט מקביל הוא Leiden 85+ שבו נמצאה ירידה בתיפקוד הקוגניטיבי, בקשב, במהירות עיבוד נתונים אבל ללא כל השפעה על הזיכרון. במחקר Leiden 85+ ערכו החוקרים מודיפיקציה של הקריטריונים לפי ATP III ונמצא שם שיעור גבוה יותר של התסמונת המטבולית (42.2% לעומת 27.4% במחקר הנוכחי). במחקר שפורסם לפני כשנה ובו ערכי לחץ הדם נבדקו גם בניטור אמבולטורי פרט במרפאה נמצא שלחץ דם סיסטולי נמוך ביום קשור באופן עצמאי בדמנציה או הפרעה קוגניטיבית קלה בחולים קשישים שמטופלים יתר על המידה בתרופות. החוקרים לא התייחסו להשפעת השבריריות על ההשפעה הטובה של יל"ד שנמצאה במחקר וממחקרים אחרונים ואנו יודעים שיל"ד משפיע לטובה על הפרוגנוזה בחולים שבריריים בגיל זה. אני מציע להתייחס בספקנות גדולה לתוצאות המחקר מכך שאיסוף הנתונים נלקח באופן רטרוספקטיבי מרישומי רופאי המשפחה כאשר אני מטיל ספק באמינות מדידות לחץ הדם. עם כל זאת, נראה שהקריטריונים להגדרת התסמונת המטבולית אינם מתאימים לישישים בגילאים אלו בדומה לקריטריונים רבים אחרים שהוגדרו לגילאים צעירים יותר.