מטרת המחקר שבוצע באירלנד היתה לבדוק את הקשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון לבין היפוטנסיה תנוחתית באנשים מגיל 50 ומעלה לעומת אלו ללא שימוש בתרופות אלו. מדידת לחץ הדם נערכה בשיטה רציפה ע"י מכשיר פינומטר. נמצאו ירידות גדולות ומובהקות של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לאחר מעבר משכיבה לעמידה לאחר 30 שניות. השכיחות של ההיפוטנסיה התנוחתית בנוטלי התרופות נוגדי הדיכאון היתה גדולה באופן מובהק (31%) לעומת הבקרה (17%). עיבוד במודלים רגרסיביים ללא תיקנון הראה שנוטלי התרופות מסוג SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors) היו בסיכון מובהק פי 2.11 לסבול מהיפוטנסיה תנוחתית וקשר זה לא נחלש בהוספת מישתנים נוספים כמו מחלת לב או נטל תסמיני הדיכאון. לא נמצא קשר מובהק בין נוטלי התרופות נוגדות הדיכאון מסוג SNRI (serotonin noradrenaline reuptake inhibitor) או התרופות הטריציקליות.
Briggs R, Carey, D, McNicholas T, et al. The association between antidepressant use and orthostatic hypotension in older people: a matched cohort study. J Am Soc Hypertens. 2018 Jun13. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
התוצאה שמראה שרק תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI משפיעות על היפוטנסיה תנוחתית נראית לי מוזרה והחוקרים מציינים שדווקא תרופות אלו בטוחות יותר ועם פחות פעילות אנטיכולינרגית מאשר התרופות הטריציקליות הישנות בעיקר באלו עם מחלה CV. לתרופות אלו יש גם השפעה פחותה על מהירות הדופק. מצד שני, הן קשורות באופן עצמאי בסיכון מוגבר לעילפון ונפילות. המנגנונים המוצעים להשפעה זאת כוללים הפרעות קצב בגלל עיכוב של תעלות יוני הלב או הפרעות ברפלקסים התנוחתיים וכן סדציה. הסיכון המוגבר להיפוטנסיה תנוחתית יכולה גם לגרום לעליית הסיכון לנפילות ולשברים. קיימת גם האפשרות שהקשר בין SSRI מתבטא יותר בקשישים עם גורמי סיכון נוספים כמו טיפול תרופתי ביל"ד או במחלת לב. ביום כתיבת "חדשה" זאת היתה אצלי חולת יל"ד עם פגיעה באברי מטרה שהיתה מטופלת בדיכאון בתרופה טריציקלית ובתרופת SSRI. טיפול ראשוני באקספורג' במינון בינוני לא היה כרוך בתלונות אבל הוספת תרופה דיורטית (פאמיד במינון התחלתי של 1.25 מ"ג) גרמה ל"סחרחורות" בכל שינוי תנוחה ובבדיקת לחץ הדם משכיבה לעמידה שבצעתי היתה נפילה של 28 ממ"כ בלחץ הסיסטולי תוך 30 שניות – היפוטנסיה תנוחתית טיפוסית (כל ירידה סיסטולית של 20 ממ"כ ומעלה במבחן מאמתת אבחנה זאת). כעת אני בדילמה כמו בכל נושא ברפואה: איזון לחץ הדם שבמקרה שלה הוא חשוב מאד לעומת תופעות הלוואי המסוכנות האפשריות כמו עילפון, נפילה ושברים בגלל ההיפוטנסיה התנוחתית אלא שהיא אינה מוכנה להפסיק את הטיפול האנטי דיכאוני.