מטרת המחקר הלאומי האמריקאי הרב-מרכזי שכלל 22,164 אנשים לבנים ושחורים מגיל 45 ומעלה ללא כל הפרעה בקוגניציה או אירוע מוחי היתה לבדוק האם שינויים בקוגניציה שקשורים בלחץ הדם הסיסטולי, לחץ הפעימה וממוצע לחץ הדם מושפעים מגיל, גזע ומגדר. החוקרים השתמשו בנתוני מחקר REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke) שנערך בין 2003-7 עם מעקב עד ספטמבר 2015. התוצאים היו קוגניציה כוללנית, למידה חדשה, זיכרון מילולי ותיפקוד ביצועי. במעקב ממוצע של 8.1 שנים נמצא שירידות מובהקות בקוגניציה הכוללנית היו קשורות עם לחץ סיסטולי גבוה יותר, דיאסטולי נמוך יותר ולחץ פעימה גבוה יותר עם עליית הגיל. לא נמצא קשר בין הירידה בקוגניציה הכוללנית עם ממוצע לחץ הדם לאחר תיקנון ללחץ הפעימה. שחורים בהשוואה ללבנים היו עם ירידה מהירה יותר ומובהקת בקוגניציה הגלובלית שהיתה קשורה בלחץ הדם הסיסטולי ובממוצע לחץ הדם. גברים בהשוואה לנשים הראו ירידה מהירה יותר בלמידה חדשה קשורה באופן מובהק בלחץ הסיסטולי. לחץ הדם לא היה קשור בירידה בזיכרון המילולי ובתיפקוד הביצועי לאחר תיקנון להשפעת הגיל על מסלולי הקוגניציה.
Levine DA, Galecki AT, Langa KM, et al. Blood pressure and cognitive decline over 8 years in middle-aged and older black and white Americans. Hypertension. 2019;73:310-318.
הערת פרופ' יודפת
במחקר העוקבה הלאומי של אמריקאים לבנים ושחורים בגיל 45 ומעלה נמצא שהירידה בקוגניציה הכוללנית היתה קשורה בלחץ סיסטולי גבוה יותר, דיאסטולי נמוך יותר ולחץ פעימה גדול יותר במבוגרים בגיל מתקדם. בשחורים היתה ירידה מהירה יותר בקוגניציה הכוללנית שקשורה בלחץ הדם הסיסטולי וממוצע לחץ הדם. כנ"ל, ירידה מהירה יותר בלמידה חדשה נמצאה בגברים בהשוואה לנשים וקשורה בלחץ הסיסטולי. לחץ הדם לא היה קשור במדרוני הזיכרון המילולי והתיפקוד הביצועי. ירידה בקוגניציה הכוללנית מעלה באופן מובהק את הסיכון לתמותה, דמנציה והתיפקוד הביצועי. יל"ד גבוה או נמוך יכול לגרום להשפעה על הקוגניציה במספר מנגנונים. יל"ד יכול לגרום לדלקת, עקה חימצונית ופגיעה וסקולרית תת-קלינית מוחית ונזק לתקינות החומר הלבן ובעקבותיו לירידה בקוגניציה. יל"ד יכול גם לגרום או להחמיר מחלה עצבית ניוונית מחוץ למוח. לגברים ולשחורים יש סבירות גדולה יותר לנזק מוחי מלחץ הדם בגלל התפתחות של יל"ד בגיל מוקדם יותר ואיזון גרוע במשך החיים שגורמים לקשיות עורקים גדולה יותר וטרשת חמורה יותר. למחקר זה יש משמעות קלינית ומדיניות. תוצאות תת המחקר SPRINT MIND מראים שטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הסיסטולי מוריד את הסיכון להפרעה קוגניטיבית ודמנציה בקשישים עם סיכון CV מוגבר. תוצאות המחקר הנוכחי מרחיבות עבודה זאת בהראותם שטיפול בלחץ דם סיסטולי גבוה מוריד את הסיכון הפרעה קוגניטיבית באוכלוסייה רחבה יותר בעיקר בגברים ובשחורים. תוצאות מחקר זה מראות גם שלמניעת לחץ דיאסטולי נמוך יש חשיבות במניעת ירידה קוגניטיבית בקשישים. לממצא זה יש חשיבות קלינית היות ולחץ הדם הסיסטולי בקשישים נוטה לעלות והלחץ הדיאסטולי נוטה לרדת עם הגיל. נתוני מחקר זה מראים גם שאי התייחסות להשפעת הגיל למדרוני הקוגניציה יכול לגרום להערכת- יתר בהשפעת לחץ הדם על מדרוני הקוגניציה ואף לגרום לקשר מזוייף בין לחץ הדם לירידה הקוגניטיבית. יתרה מכך, תוצאות מחקר זה מניחות שלחץ הפעימה יותר מאשר ממוצע לחץ הדם הוא יעד פוטנציאלי למניעת ירידה קוגניטיבית ודמנציה.