מטרת המחקר שבוצע בגרמניה ובחלקו גם באוניברסיטת חיפה היתה לבדוק האם לחץ דם גבוה קשור בחומר האפור במוח ובנפחו בצעירים בגיל 19 עד 40 שלא אובחנו מקודם כסובלים מיל"ד (שווה או מעל 140/90 ממ"כ). הקשר בין לחץ דם ונפח החומר האפור נבדק ב – T1-weighted MRI בקרב 423 צעירים (גיל ממוצע 27.7, 177 נשים עם לחץ דם ממוצע של 123.2/73.4 ממ"כ). הנתונים נלקחו מ – 4 מחקרי "חתך" שנערכו בלייפציג. לחץ הדם במנוחה (לחצי הדם נמדדו בשיטות שונות ובשעות יום שונות בכל מרכז ע"י מכשיר אוסצילומטרי) נמדד לפי 4 קטיגוריות בהתאם להנחיות האירופיות: 1 – לחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ ודיאסטולי נמוך מ – 80 ממ"כ. 2 – סיסטולי 120-129 או דיאסטולי 80-84 ממ"כ. 3 – סיסטולי 130-139 או דיאסטולי 85-89 ממ"כ ו – 4 – סיסטולי שווה או מעל 140
או דיאסטולי שווה או מעל 90 ממ"כ. לאחר עיבודים סטטיסטיים היו התוצאות כדלקמן: (1) – נפח נמוך יותר בחומר האפור האיזורי נמצא בקורלציה עם ערכי לחץ דם גבוהים יותר.
(2)– נפח החומר האפור היה נמוך יותר גם בלחץ דם בקטיגוריות 2 ו -3 בהשוואה לקטיגוריה 1. (3)– ערכים נמוכים של החומר האפור שקשורים בלחץ דם גבוה יותר נמצאו בהיפוקמפוס, האמיגדלה ובאיזורי התלמוס, הפרונטלי והפריאטלי של אונות המוח.
Schaare HL, Kharabian Masouleh S, Beyer F, et al. Association of peripheral blood pressure with gray matter volume in 19- to 40-year-old adults. Neurology. 2019 Jan 23. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
בהדמייה מבוססת-מטה-אנליזה של 4 מחקרים שלא פורסמו שנערכו בקרב צעירים מגיל 40 עלייה בתת-יל"ד היתה בקורלציה עם נפח קטן יותר של החומר האפור במספר איזורים במוח כולל הפריאטלי, הפרונטלי ואיזורים תת-קליפתיים. שינויים דומים בחומר האפור נמצאו באיזורים אלו גם באנשים בגיל הביניים ובקשישים עם יל"ד. נפח קטן יותר של החומר האפור באיזורים שהוזכרו לעיל מראה שקיימים איזורים ייחודיים במוח שרגישים לנזק וסקולרי או לניוון נוירוני. עלייה בלחץ הדם במחקרים שבוצעו באנשים בגיל הביניים נמצאה כקשורה לא רק בסיכון גדול לדמנציה וסקולרית אלא נראה שגם למחלת אלצהיימר. לדוגמא, בנתיחה לאחר המוות באנשים שסבלו מלחץ דם גבוה בגיל הביניים נמצא משקל מוח קטן יותר, עלייה בסבכים הנוירו-פיברילריים ובמספר הרבדים הנויריטיים בהיפוקמפוס. במחקרי MRI נמצא קשר פתופיזיולוגי אפשרי בין יל"ד לאלצהיימר שאיזור שנחשב כ"חותמת" אלצהיימר (כולל הפריאטלי התחתון, הפרה-קוניאוס והטמפורלי האמצעי) היה קשור במקביל בדילול קליפת המוח ובנפחו שנים לפני התפתחות התסמינים שקשורים בעלייה בלחץ הדם מגיל הביניים לזקנה. ממצאי המחקר הנוכחי מעלים את הסברה שנפח חומר אפור נמוך יותר באיזורים עם "חתימת" אלצהיימר יכולים אולי להצביע על קשר לפתולוגית אלצהיימר גם בגיל צעיר יותר. תיאור כל הקשרים האפשריים לעיל אינם מאפשרים קביעת סיבתיות במחקר הנוכחי היות וכולם הם מחקרי "חתך". ההנחה היא שקשיות וסקולרית, אי ספיקה אנדותליאלית והפרעה בתיפקוד המחסום דם-מוח מקדימים את מחלת הכלים הקטנים והגדולים במוח ע"י ירידה בזרימת הדם, בהפרעה לוויסות האוטומטי והורדת התגובה הואזו-מוטורית שגורמים לליקוי בניקוי הפסולת סביב כלי הדם במערכת העצבים המרכזית. מנגנון זה הוצע כמעורב בקשר בין גורמי הסיכון הווסקולריים כמו יל"ד, סוכרת ודיסליפידמיה לבין מחלת אלצהיימר. מגבלה שלדעתי פוגמת מאד באמינות הממצאים קשורה בשיטות השונות של מדידות לחץ הדם במרכזים השונים. עם כל זאת, תוצאות מחקר זה מראות ששינויים בחומר האפור שקשורים בלחץ הדם נמשכים ברציפות דרך הטווח של לחץ הדם כבר מוקדם גם בצעירים. מכאן ההנחה שהורדת לחץ הדם כבר בגיל הצעיר לערכים הכי נמוכים שנסבלים היא חיונית למניעת הקסקדה הפתופיזיולוגית של מחלה CV ללא כל תסמינים ועד שבץ מוחי או דמנציה.