מטרת המחקר שבוצע בקרב אוכלוסיית קוריאה הדרומית היתה לבדוק האם שונות בפרמטרים מטבוליים יש השפעות נוספות על הסיכון לתמותה והתוצא ה – CV באוכלוסייה הכללית. הנתונים נלקחו מהביטוח הלאומי וכללו 6,748,773 אנשים ללא סוכרת, יל"ד, דיסליפידמיה ואלו שעברו לפחות 3 מבחני בריאות מ – 2005 ועד 2012 עם מעקב עד לסוף 2015. השונות בכל 4 הפרמטרים חושבה ע:י מקדם השונות, סטיית התקן, שונות ללא תלות בממוצע, וממוצע השונות האמיתי. שונות גבוהה הוגדרה כרבעון הגבוה ביותר של השונות. בנוסף, נערכו תיקנונים במודלים שונים לגיל, מגדר, עישון, אלכוהול, תרגול רגיל, הכנסה, ונתוני הבסיס של ארבעת הפרמטרים. תוך תקופת מעקב של 5.5 שנים אירעו 54,785 פטירות (0.8%), 22,498 אירועי שבץ מוחי (0.3%) ו – 21,452 (0.35) אירועי אוטם שריר הלב. שונות גבוהה בכל אחד מהפרמטרים המטבוליים היתה קשורה בסיכון גדול יותר לתמותה מכל סיבה, לשבץ מוחי ולאוטם שריר הלב. יתרה מכך, הסיכון לתוצא עלה באופן מובהק עם מספר השונות הגדולה בפרמטרים המטבוליים. עיבוד במודל רב-מישתנים ומתוקנן שהשווה בין מדד 0 של השונות לעומת 4 היו יחסי הסיכון המובהקים 2.27 לתמותה מכל סיבה, 1.43 לאוטם שריר הלב ו – 1.41 לשבץ מוחי. ממצאים דומים נמצאו בחישוב השונות לפי כל המודלים שנכללו.
Kim MK, Han K, Park YM, et al. Associations of variability in blood pressure, glucose and cholesterol concentrations, and body mass index with mortality and cardiovascular outcomes in the general population. Circulation. 2018;138:2627-2637.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי מבוסס- עוקבה מאוכלוסיית קוריאה נמצא ששונות גבוהה ברמת הגלוקוזה בצום, ברמת הכולסטרול הכללי, בלחץ הדם הסיסטולי וב – BMI היה קשור בסיכון גבוה יותר לתמותה, אוטם שריר הלב ושבץ מוחי תוך מעקב של 5.5 שנים. נמצא גם קשר דירוגי בין מספר הפרמטרים עם שונות גדולה והתוצא הראשוני שנשאר יציב לאחר תיקנון לערכי הבסיס של הפרמטרים שנבדקו. שונות ב – BMI נמצאה כחזאית עצמאית לתמותה ואירועים CV. תנודתיות במשקל קשורה גם בריכוז נמוך יותר של הליפופרוטאין בצפיפות גבוהה בנשים. השפעת תנודות במשקל לרעת הבריאות יוחסה לעלייה בשומן הגוף, לירידה במידת האנרגיה הדרושה במנוחה ולעלייה בשומן הבטן. עלייה בשונות הגלוקוזה קשורה בעלייה גדולה יותר בתמותה עם ובלי סוכרת. הקשר היה חזק במיוחד בטווח התקין של הגלוקוזה (70-99 מ"ג) עם עלייה פי 5 בתמותה בהשוואה בין רבעוני השונות הנמוכות לעליונות. השפעת תיפקוד האנדותל והעקה החימצונית היא גדולה יותר בתנודתיות של רמות הגלוקוזה גם בהשוואה לרמת גלוקוזה גבוהה ויציבה. מנגנון אפשרי אחר הוא ששונות גליקמית יכולה להיות סימן להתפתחות של בריאות גרועה, תחלואה וסיבוכים. שונות בלחץ הדם היא סמן לשיעור הזמן שבו לחץ הדם אינו מאוזן שיכול לתרום להיארעות גדולה יותר של שבץ מוחי ותוצאים CV אחרים. במחקר הנוכחי נמצא שהסיכון לתוצא ה – CV בעיקר שבץ מוחי עולה עם שונות גדולה יותר של לחץ הדם הסיסטולי. שונות גדולה יותר בלחץ הדם גורמת לנזק גדול יותר בלב ובכלי הדם וכידוע להתקדמות של מסת חדר הלב השמאלי. שונות גדולה יותר ב – LDL ובלחץ הדם הסיסטולי בחולים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב קשורה באופן מובהק בסיכון מוגבר לאירועים CV כולל תמותה בהשוואה לאלו עם שונות נמוכה. שונות בין ביקור לביקור ב –LDL ולחץ הדם יכולה להיות כתוצאה של מצבים סיסטמיים אחרים כמו תשישות. במחקר הנוכחי הסיכונים לתמותה מכל סיבה, אוטם שריר הלב ושבץ מוחי עלתה עם העלייה במספר הפרמטרים עם שונות גדולה. ממצא זה מעלה את ההנחה שהתוצא ה – CV היה שילוב של מידת השונות של כל הפרמטרים שנבדקו. יש לציין גם שהקשר בין מספר הפרמטרים עם שונות גדולה והתמותה מכל סיבה היה יותר גדול מאשר הקשר עם אוטם שריר הלב והשבץ המוחי. נראה שהתמותה ה – CV והלא CV מושפעים שניהם מהשונות של הפרמטרים המטבוליים. החוקרים לא יכלו להעריך מהנתונים את הסיבה הספציפית לתמותה מכל סביבה שנבדקה במחקר זה אבל בסטטיסטיקה הלאומית בקוריאה של סיבות המוות התמותה ממחלת לב היתה במקום שני, ממחלה צרברו-וסקולרית במקום השלישי, סוכרת במקום הששי ויל"ד במקום העשירי. נמצא שהפרעות מטבוליות והתנודות שלהם היו קשורות בהחמרת מחלות כבד, כליות ומחלות זיהומית והתמותה ממחלות אלו. המגרעת העיקרית של מחקר זה היא שבהיותו תצפיתי לא ניתן לקבוע סיבתיות. מגרעת נוספת היא שלא נבדקו השפעות כמו של תזונה ופעילות גופנית תוך המחקר.