יל"ד של החלוק הלבן קשור בעיבוי גדול יותר של עובי האינטימה- מדיה בעורק התרדמה בהשוואה לנורמוטנסיביים – מטה-אנליזה.

מטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע"י אותם חוקרים מאוניברסיטת מילאנו היתה לבדוק האם יל"ד של החלוק הלבן קשור בעובי אינטימה-מדיה (IMT) של עורק התרדמה לעומת אנשים ללא יל"ד. נכללו במטה-אנליזה 3,478 אנשים ללא כל טיפול (940 נורמוטנסיביים, 48% גברים, 666 עם יל"ד של החלוק הלבן – 48% גברים ו – 1,872 חולי יל"ד – 47% גברים) מ – 10 מחקרים. נמצאה עלייה פרוגרסיבית ומובהקת ב – IMT בנורמוטנסיביים (718 מיקרומטר) ליל"ד של החלוק הלבן (763 מיקרומטר) ליל"ד קבוע (817 מיקרומטר). רק הפער בין הנורמוטנסיביים לאלו עם יל"ד של החלוק הלבן נשאר מובהק גם לאחר בדיקת הנתונים להטייה פירסומית.

Cuspidi C, Sala C, Tadic M, et al. Is white coat hypertension a risk factor for carotid atherosclerosis? A review and meta-analysis. Blood Press Monit. 2015;20:57-63.

הערת פרופ' יודפת
במרבית המחקרים האפידמיולוגיים נמצא שיל"ד של החלוק הלבן אינו קשור בסיכון קרדיו-וסקולרי. בפירסום קודם באתר זה הבאתי מחקר של אותה קבוצה ממילאנו שבו נמצא שבהשוואה לנורמוטנסיביים היה מדד מסת החדר השמאלי גבוה יותר ומובהק, יחס E/A (היחס בין מהירות המילוי המוקדם של החדר– E לבין המאוחר – A. קשיות קיר החדר השמאלי מעלה את הלחץ הנגדי למילויו ומאיטה את מהירות המילוי המוקדם) היה נמוך יותר באופן מובהק והפרוזדור השמאלי היה גדול יותר באופן מובהק ביל"ד של החלוק הלבן. נוסיף לזה את תוצאות המחקר הנוכחי שמראות שה – IMT גבוה יותר באופן מובהק בחולי יל"ד של החלוק הלבן ונגיע למסקנה שיל"ד של החלוק הלבן אינו ממצא טב והוא קשור בנזק טרשתי מתקדם בקיר עורק התרדמה כמו בחולי יל"ד קבוע ובנזק במבנה ותיפקוד החדר השמאלי. השאלה המתבקשת היא האם יש לטפל (תרופתית? שינוי באורחות חיים?) בסוג זה של יל"ד והאם תהיה לו השפעה על הורדת הסיכון הקרדיו-וסקולרי?