מטרת המחקר שבוצע בסין (בעיבוד השתתפו גם חוקרים מבלגיה) היתה לבדוק את השכיחות של יל"ד של החלוק הלבן, יל"ד ממוסך ויל"ד קבוע במדידות ביתיות ובניטור אמבולטורי. המדידות נערכו בקרב 831 חולים ללא טיפול (גיל ממוצע 50.6, 49.8% נשים) – במרפה (3 ביקורים), בבית (7 ימים) ו – ABPM. מדידות לחץ הדם בבית מבוססות על המדידות במרפאה הראו שהשכיחות של יל"ד של החלוק הלבן היתה 10.3%, של יל"ד ממוסך 20% ושל יל"ד קבוע 19.5%. ניטור אמבולטורי יומי (8 בבוקר ועד 6 בערב) במקום במדידות בבית אישר את החלוקה בקרב 69.2% מהחולים, הוריד את הסיכון ליל"ד ממוסך ללחץ דם תקין (24 חולים) או מיל"ד קבוע ליל"ד של החלוק הלבן בקרב 4% אבל העלה את הסיכון מנורמוטנסיבים ליל"ד ממוסך או ליל"ד של החלוק הלבן בקרב 26.8%. בעיבודים מתוקננים נמצאה עלייה ביחס אלבומין/קראטינין בקרב 20.6% ובמהירות גל הפעימה בחולים שעלו לקטיגוריה גבוהה יותר.
Zhang L, Li J, Wei FF, et al. Strategies for classifying patients based on office, home, and ambulatory blood pressure measurement. Hypertension. 2015 Apr 13 [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא העיקרי במחקר זה מראה שקלסיפיקציה של סוגי לחץ הדם השונים רק ע"י מדידות המרפאה ובבית גורמת לאומדן-חסר של הסיכון הקרדיו-וסקולרי בקרב 25% מהחולים בהשוואה לקלסיפיקציה שמבוססת על מדידות במרפאה של ניטור אמבולטורי או בשעות היום או במשך 24 שעות. סיווג מחדש לקטיגוריה של סיכון גבוה היתה קשורה ביחס ישר ומובהק עם יחס אלבומין/קראטינין בשתן, מהירות גל הפעימה מהאאורטה ומדד האוגמנטציה המרכזי. ניטור אמבולטורי משפר את ההבחנה בין חולים עם וללא פגיעה באברי מטרה. תוצאות אלו מדגישים שוב את החשיבות לביצוע ABPM לשם איבחון כל סוגי לחץ הדם. אין כמובן אפשרות מעשית לבצע גם בדיקה זאת במעקב אחרי השפעת הטיפול והחוקרים ממליצים בצדק שהמעקב יבוצע במדידות בבית. במאמר מערכת באותו גיליון מעביר Giles שהיה יו"ר החברה האמריקאית ליל"ד ביקורת נוקבת מאי הכללת הצורך בביצוע ABPM בהנחיות האמריקאיות והאירופיות.