ראשי » סקירה » סקירת עיתונות / מאי 2017 סקירת עיתונות / מאי 2017מפרסם: פרופ' יאיר יודפתלפניכם סקירת העיתונות לחודש מאי מאת פרופ' יודפת.לנוסח המלא האם התוצאות הקרדיווסקולריות הטובות שהושגו מהורדה נמרצת של לחץ הדם הסיסטולי במחקר SPRINT נבעו ממניעת התפתחות LVH ומרגרסיה של LVH שהיה קיים? מטרת העיבוד הנוכחי של מחקר SPRINT היתה לבדוק האם הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ לעומת מתחת ל – 140 ממ"כ תתבטא במניעה גדולה יותר של LVH. להמשך קריאה ← האם מדידת רמת פעילות הרנין בפלסמה תתרום לשיפור איזון לחץ הדם? – גילוי דעת מטרות גילוי הדעת היו להעריך סיבות פוטנציאליות לבחירת תרופות בלתי יעילות ליל"ד ולהציע הנחיות לטיפול שמבוססות על הפתופסיולוגיה של יל"ד. להמשך קריאה ← האם קיימת הצדקה לטיפול ב- (angiotensin receptor-neprisylin inhibitor (Entresto ביל"ד פרט לאי ספיקת לב? – סקירה מטרת הסקירה היתה לבדוק על פי הנתונים הקיימים עד היום האם יש מקום לטיפול בתרופה זאת גם ביל"ד פרט להתוויה הקיימת לטיפול באי ספיקת לב. להמשך קריאה ← האם מיגרנה היא גורם סיכון ליל"ד? בכנס 2017 השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה הוצגו תוצאות מעקב של Women's Health Study שהוא כידוע מחקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו שבו נבדקה השפעת מינון נמוך של אספירין וויטמין E על מניעת מחלה CV וסרטן. להמשך קריאה ← האם יל"ד שמתפתח בגיל צעיר קשור בסיכון CV גדול יותר ובסיכון להורשת יל"ד לצאצאים בהשוואה להתפתחות יל"ד בגיל מאוחר יותר? – מחקר פרמינגהם מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע במסגרת Framingham Heart Study היתה לבדוק השפעת התפתחות מוקדמת של יל"ד כגורם סיכון להתפתחות יל"ד אצל הצאצאים ושל תמותה CV אצלם. להמשך קריאה ← האם ניתן לסמוך על מדידות לחץ הדם בבית? מטרת המחקר שבוצע בקנדה היתה לבדוק את מידת הדיוק של מכשירי מדידת לחץ הדם הביתיים. להמשך קריאה ← האם יש מקום לשימוש בהתקנים להורדת לחץ הדם? – נייר עמדה בועידת קונצנזוס אירופית. מטרת ועידת הקונצנזוס בה שותף גם פרופ' חיים לוטן מהדסה ירושלים היתה לסקור את כל התקני הטיפולים להורדת לחץ הדם במקרים של יל"ד עמיד לטיפול תרופתי (כולל טיפול באלדוספירון כשלב אחרון) שנערכו ובעיקר אלו שנערכים בשלב הנוכחי. להמשך קריאה ← האם להבדלים בגורמי הסיכון ובגורמים חברתיים- כלכליים בין עוקבות ממדינות ויבשות שונות יש השפעה על השכיחות של יל"ד? – מחקר IDACO. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את השכיחות, הטיפול ואיזון לחץ הדם ע"י מדידות לחץ דם במרפאה וע"י ABPM בקרב 6,546 אנשים בגיל 40-79 שגויסו מתוך 10 עוקבות מבוססות-קהילה במדינות שונות שנמצאות בשלוש יבשות. להמשך קריאה ← האם הפרשת חלבון בשתן היא גורם סיכון גדול יותר לתמותה קרדיו-וסקולרית ותמותה מכל סיבה מאשר יל"ד? – מחקר מקוריאה מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת הפרשת החלבון בשתן ויל"ד על התמותה מכל סיבה והתמותה ה – CV. להמשך קריאה ← האם ניתן לבדוק את השפעת הורדת לחץ הדם ע"י שיפור בהפרעות בתיפקוד החדר השמאלי ע"י הדמיות אקוגניות? מטרת המחקר הפולני היתה לבדוק את השפעת הטיפול להורדת לחץ הדם על העומס הגלובלי האורכי של הלב ועל התיפקוד הדיאסטולי של החדר השמאלי. להמשך קריאה ← האם מדידות אוטומטיות של לחץ הדם במרפאה במשך 30 דקות קשורות בערכים נמוכים בהרבה בהשוואה למדידות הרגילות? מטרת המחקר שבוצע בהולנד היתה לבדוק האם ניטור אוטומטי של לחץ הדם במשך 30 דקות (מדידה כל 5 דקות ללא נוכחות צוות רפואי) יכולה להוריד טיפול מיותר בחולים עם תסמונת החלוק הלבן בטיפול במרפאות ראשוניות. להמשך קריאה ← האם ניתן להפסיק טיפול תרופתי ביל"ד? סקירה סיסטמטית מטרת הסקירה הסיסטמטית היתה לבדוק מהו שיעור האנשים שנשארים נורמוטנסיביים למשך 6 חודשים או יותר לאחר הפסקת טיפול ביל"ד ולבדוק את הבטיחות של הפסקה זאת. להמשך קריאה ← האם רק הטיפול ב – ARB ו – CCB כל אחד בנפרד קשור בהורדת הסיכון לדמנציה בהשוואה לטיפול ב – ACEI, חסמי בטא ודיורטיקה? מטרת תת- המחקר שבוצע בדנמרק היתה לבדוק את הקשר בין סוגים שונים של תרופות ליל"ד ודמנציה בקשישים. להמשך קריאה ← השארת תגובהביטולחייבים להתחבר כדי להגיב.