האם הפרשת חלבון בשתן היא גורם סיכון גדול יותר לתמותה קרדיו-וסקולרית ותמותה מכל סיבה מאשר יל"ד? – מחקר מקוריאה

מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת הפרשת החלבון בשתן ויל"ד על התמותה מכל סיבה והתמותה ה – CV. העיבוד נערך בתוצא של התמותה של 32,653 קוריאנים ברשימת סקר הבריאות שעברו שכללה גם מדידת יחס אלבומין/קראטינין בשתן (ACR – נקודת חיתוך במחקר זה של 5.42 מ"ג/ג) ולחץ הדם בבסיס עם חציון מעקב של 5.13 שנים. סטטוס יל"ד רובד כ"קיים" או כ"לא קיים". חציון רמת ה- ACR היתה גבוהה יותר בבסיס באלו שנפטרו מאשר אלו שנשארו בחיים. אנשים עם רמה שווה או גבוהה מ – 5.42 מ"ג/ג עם וללא יל"ד הראו עלייה דומה בסיכון לתמותה מכל סיבה או תמותה CV גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון ידועים בהשוואה לאלו ללא יל"ד ורמות נמוכות מ – 5.42 מ"ג/ג של ACR ששימשו כבקרה. יחס סיכון מובהק לתמותה מכל סיבה של 1.48 ללא יל"ד ו – 1.47 מובהק עם יל"ד. יחסי הסיכון המובהקים לתמותה CV היו 5.75 ללא יל"ד ו – 5.87 ים יל"ד.

Seo MH, Lee JY, Ryu S, et al. The effects of urinary albumin and hypertension on all-cause and cardiovascular disease mortality in Korea. Am J Hypertens. 2017 May 2. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

ממצאי מחקר זה תומכים בהנחה שהפרשת חלבון בשתן אפילו ברמה נמוכה מהרבה מהרמה שמוגדרת כמיקרואלבומינוריה עם וללא יל"ד יכולה להיות חזאית להיארעות של תמותה מכל סיבה או תמותה CV. מכאן הסבירות שהקשר בין הפרשת חלבון בשתן והתמותה אינו עובר דרך יל"ד שכידוע קשור בעצמו עם הפרשת חלבון. התוצאות מראות  שלאלבומינוריה יש יתרון על יל"ד בחיזוי התמותה כללית וה – CV לאחר תיקנון לגורמי סיכון אחרים. מצד שני, אלבומינוריה עם יל"ד מעלה את שיעור התמותה ה – CV. המנגנון שקושר אלבומינוריה עם מחלה CV אינו ברור. עלייה בהפרשת החלבון בשתן יוחסה לשינויים באנדותל של הקפילרים הגלומרולריים בחולי יל"ד אלא שהמנגנון שקושר בין אלבומינוריה לבין הגדלת הסיכון לתמותה בחולים ללא יל"ד אינה ברורה עדיין. במחקרים קודמים דווח גם שאלבומינוריה היא חזאית לאישפוז עתידי בגלל אי ספיקת לב ולהתפתחות של LVH עם סיכון גבוה להתקדמות לאי ספיקת לב. במספר מחקרים בעבר נמצא קשר בין סמנים של דלקת בדרגה נמוכה כמו CRP, IL-6 ו – TNF-alpha לבין היארעות והתקדמות של מיקרואלבומינוריה ועלייה בסיכון למחלה אתרוסקלרוטית. הצעה אחרת היא שהפרעה בתיפקוד האנדותל גורמת ישירות לאלבומינוריה ולמחלה כלילית תת-קלינית. באחד המחקרים נמצא ניקוד גבוה של CAC (coronary artery calcium) באנשים ללא מחלה קרדיווסקולרית קלינית עם אלבומינוריה בהשוואה לאלו ללא אלבומינוריה.

המגרעת העיקרית של מחקר זה היא בהתבססותה על בדיקת ACR יחידה בבסיס וגם לא נבדקה חומרת יל"ד והשפעתה על מידת הפרשת החלבון בשתן.