מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק את התפקיד של BMI, לחץ הדם הסיסטולי תוך הסבר של השפעת ההשכלה על הסיכון של התוצאים ה – CV. חישוב התוצאים בוצע בעיבוד תצפיתי ובאקראיות מנדליאנית (בשיטה זאת משתמשים בווריאנטים גנטיים שקשורים בגורמי הסיכון אותם בודקים כדי לקבל הערכה נוספת להערכה התצפיתית). הנתונים נלקחו מהבנק הביולוגי הבריטי ומנתוני הריצוף הגנטי הבין לאומי. מרבית המשתתפים היו ממוצא אירופי כאשר השכלה, BMI, לחץ הדם הסיסטולי ועישון הוקצו אקראית לווריאנטים גנטיים. התוצא העיקרי שנבדק מדד את הסיכון למחלה כלילית, שבץ מוחי, אוטם שריר הלב ומחלה CV ואת מידת הורדת השפעת ה – BMI, לחץ הדם הסיסטולי והעישון על תרומת ההשכלה לסיכון זה. בעיבוד נמצא שכל הוספת סטיית תקן של השכלה (3.6 שנים) היתה קשורה בסיכון נמוך ומובהק ב – 13% למחלה כלילית בעיבוד תצפיתי ובסיכון נמוך ומובהק ב – 37% בעיבוד באקראיות מנדליאלית. התרומה המוערכת של BMI להפחתת השפעה ההשכלה היתה 15% בעיבוד תצפיתי ו – 18% בעיבוד באקראיות מנדליאלית, הערכות דומות ללחץ הסיסטולי היו 11% ו -21%, ו – 19% ו – 34% לעישון. שלושת גורמי הסיכון גרמו להפחתה של 42% ו – 36% בהתאמה על הסיכון של מחלה כלילית עם השכלה נמוכה בשתי שיטות העיבוד. תוצאות דומות נמצאו גם לגבי הסיכון לשבץ מוחי, אוטם שריר הלב ומחלה CV.
Carter AR, Gill D, Davies NM, et al. Understanding the consequences of education inequality on cardiovascular disease: mendelian randomisation study. BMJ 2019;365:l1855.
הערת פרופ' יודפת
ממצאי העיבודים הנוכחים מראים שהשפעת ההשכלה על הסיכון של מחלה CV מופחתת בסביבות שליש דרך ה – BMI, לחץ הדם הסיסטולי והעישון. ההערכה היא ששלוב של שלושתם ביחד מצביעה שכ – 40% מהקשר בין השכלה למחלה CV מוסברים ע"י שלושתם גם בעיבוד תצפיתי וגם בעיבוד באקראיות מנדליאלית. יש לציין שמעל מחצית ההשפעה של ההשכלה לא ניתנת להסבר בעיבודים אלו. החוקרים לא בדקו השפעת גורמים אחרים כמו פעילות גופנית, פרופיל שומני ורמת הסוכר ולדעתם גורמים אלו כנראה קשורים בגורמי הסיכון שנבדקו בעיבוד הנוכחי. בהערכה האקראיות המנדליאלית נמצאה השפעה גדולה מאשר ההשפעה התצפיתית כנראה בגלל ששיטה זאת בודקת את השפעת ההפחתה מהסיכון של השכלה של גורמי הסיכון לכל החיים יותר מאשר" תצלום בזק" אחד בשיטה התצפיתית ובנוסף, השיטה התצפיתית יכולה להיות מוטה מערפלנים שליליים או מטעיות במדידות בעיבודים רבי-מישתנים. יתרון נוסף של העיבוד באקראיות מנדליאלית הוא באפשרות לאתר גם סיבתיות לעומת העיבוד התצפיתי. לממצאים אלו יש גם משמעות מבחינת הבריאות הקלינית והציבורית. המדיניות שהאריכה את משך חינוך החובה שיפרה את הבריאות ובה יש להמשיך. מצד שני, התערבות ישירה בהשכלה היא קשה להשמה ללא רפורמה חברתית ופוליטית. ממצאי מחקר זה חשובים למעצבי המדיניות היות והם מזהים סטרטגיות אפשריות להורדת אי השיוויון בבריאות. יתרה מכך, הם מייצרים גם הערכה כמותית של בעייה זאת שמאפשרת שיקול ספציפי של השפעה אפשרית על בריאות הציבור. הממצא ש- BMI, לחץ הדם הסיסטולי והעישון ביחד משפרים פחות ממחצית מההשפעה הכללית של השכלה הוא ממצא חשוב. יש צורך בחקירת אוכלוסיות מגוונות כדי לתמוך באומדן המשוער של ממצאים אלו.