מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה לבדוק את הקשר ביו יל"ד בדרגה אחת ( 130- 139/80-89 ממ"כ לפי הנחיות (ACC/AHA 2017 עם מחלת כלי הדם הקטנים באוכלוסייה בריאה. שיעור נפח האדרת החומר הלבן נבדקה בשיטות חצי אוטומטיות. קיומם של לקונות, דימומי-מיקרו במוח וחללים מורחבים מסביב לכלי הדם נמדדו גם כן כפגיעות בכלי הדם הקטנים במוח. נכללו במחקר 2,460 משתתפים. בעיבוד רגרסיבי קווי ומתוקנן נמצא שדרגה 1 של יל"ד היתה קשורה באופן עצמאי ומובהק בנפח האדרת החומר הלבן, ביחס סיכון מתוקנן ומובהק של 1.66 לקיום של לקונות וביחס סיכון מובהק ומתוקנן של 2.50 בדימומי-מיקרו עמוקים. דרגה 2 של יל"ד הראתה מקדמים גבוהים יותר עם יחסי סיכון מובהקים בכל העיבודים לנפחי האדרת החומר הלבן, הלקונות ודימומי-המיקרו המוחיים העמוקים. ממצא זה מעלה את ההשערה שהפתולוגיה במוח קשורה ברמת לחץ הדם הגבוה.ובסיכון מובהק ומתוקנן של 2.50. נפח האדרת החומר הלבן, ביחס סיכון מתוקנן ומובהק של 1.66 לקים של לקונות ובדימומי-מיקר עמוקיםרקלמיה
Nam KW, Kwon HM, Jeong HY, et al. Cerebral small vessel disease and stage 1 hypertension defined by the 2017 American College of Cardiology/American Heart Association Guidelines. Hypertension. 2019;73:1210-1216.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שדרגה 1 של יל"ד על פי הנחיות ACC/AHA 2017 קשורה בשכיחות גבוהה יותר של מחלת כלי הדם הקטנים במוח בהשוואה ללחץ דם תקין באוכלוסייה בריאה מבחינה נוירולוגית. ממצא זה שבו מחלת העורקים הקטנים מתבטאת גם בהאדרת החומר הלבן, בלקונות ובדימומי-מיקרו מראה שליל"ד אפילו בדרגה 1 (כאשר בהנחיות דצמבר 2018 שלנו ערכים אלו נחשבים עדיין גבוליים) יש תפקיד חשוב בהתפתחות ההפרעות הפתולוגיות של מחלת כלי הדם הקטנים במוח. קיימים מספר הסברים אפשריים לקשר זה. הראשון, להיפרפלזיה והיפרטרופיה של תאי השריר החלק בקיר העורק יש כנראה תפקיד חשוב. עלייה בלחץ הדם גורמת לפרוליפרציה של תאי השריר החלק בקיר העורק וחדירה של תאי דם לתוך האיזורים התת-אנדותליאלים. בנוסף, קיימת הצטברות של חומרי רקמת חיבור שונים שגורמים להתעבות מקומית של אינטימת העורק. שינויים אלו הם מאוד רגישים ולכן הם יכולים להופיע גם לאחר תקופה קצרה של עלייה בלחץ הדם. ליפו-היאלינוזיס או טרשת העורקים יכולים לגרום למצב של תת-זילוף או לחסום ארטריוליות חודרות קטנות וכתוצאה לגרום למחלת העורקים הקטנים במוח (כמו האדרת החומר הלבן או לקונות). שנית, ניתן לשקול עלייה בקשיות כלי הדם. שכבת המדיה בעורק מכילה כמות עשירה בסיבים אלסטיים שסופגים לחץ על הקיר ומחלישים שינויים על כלי הדם המיקרוסקופיים. מצד שני, הסיבים האלסטיים רגישים למאמץ מתיחה כתוצאה מעליית לחץ הדם. הרס של הסיבים האלסטיים והצטברות של רקמה תאית/מרכיבים של רקמת חיבור גורם לקשיות העורקים. כלי דם קשוחים יכולים לגרום לפגיעה איסכמית דרך ירידה בזילוף או בעליית לחץ הפעימה שגורמים להתפתחות של האדרת החומר הלבן, לקונות ודימומי- מיקרו כפי שנמצא במחקר הנוכחי. שלישית, הקשר הקרוב בין לחץ דם בדרגה 1 ומחלת כלי הדם הקטנים במוח יכול לנבוע מגורמי סיכון משותפים. ההסברים האפשריים יפים מאד אבל המחקר הנוכחי הוא מסוג "חתך" כך שלא ניתן לקבוע סיבתיות כלומר, האם יל"ד גורם לשינויים פתולוגיים בעורקי המוח הקטנים או להיפך, שהנזק בעורקים הקטנים במוח גורם לעלייה בלחץ הדם.