האם שינויים וסקולריים מערכתיים הם המתווכים לפחות באופן חלקי בין רמת חומצת השתן לתיפקוד הכלייתי בחולי יל"ד?

מטרת מחקר ה"חתך" האיטלקי היתה לבדוק האם שינויים וסקולריים מורפולוגיים ותפקודיים – עובי אינטימה- מדיה (IMT) של עורק התרדמה ומהירות גל הפעימה האאורטלית (PWV) יכולים לתווך בקשר בין רמת חומצת השתן בסרום לבין שינויים בכליות. נכללו במחקר 523 חולי יל"ד ללא מחלת כליות כרונית שחולקו לשלישונים לפי רמת חומצת השתן מבוססת על נקודות חתך ייחודיות למגדר. ערכי ה – IMT ו – PWV היו גבוהים יותר באופן מובהק בשלישון העליון של חומצת השתן בהשוואה לתחתון. נמצאה גם קורלציה חזקה בין רמת חומצת השתן בדם לבין IMT ו – PWV  בעיבוד חד משתנים ועם IMT לאחר תיקנון לערפלנים. תיקנון ל – IMT החליש את הקשר בין חומצת השתן ו – eGFR.

Geraci G, Mulè G, Morreale M, et al. Association between uric acid and renal function in hypertensive patients: which role for systemic vascular involvement? J Am Soc Hypertens 2016 May 12. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

הממצא הראשון במחקר הנוכחי מראה שרמת חומצת השתן בחולי יל"ד נמצאת בקורלציה חזקה עם שינויים וסקולריים מערכתיים כפי שנמצא בעובי מדיה-אינטימה של עורק התרדמה ובמהירות גל הפעימה האאורטלית. ממצא זה נשאר מובהק גם לאחר תיקנון לערפלנים רבים כולל גיל, eGFR, ואלבומינוריה. ממצא נוסף הראה שהקשר בין רמת חומצת השתן והנזק הואוסקולרי המערכתי אינו תלוי בנזק בכליות. תרומתו העיקרית של המחקר היא בממצא שהקשר בין חומצת השתן לתיפקוד הכליות מתווך לפחות חלקית ע"י שינויים מבניים וסקולריים מערכתיים שמתבטאים בעיקר ב – IMT. מעט מאד נתונים קיימים שיכולים להסביר מהו המנגנון שמעורב בהשפעת המערכת הואסקולרית המערכתית כמתווכת בין חומצת השתן לתיפקודי הכליות בחולי יל"ד. אחת ההנחות קושרת רמה גבוהה של חומצת השתן בהפעלת המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון שיכולה לגרום לעיצוב וסקולרי מחדש ובאופן בלתי ישיר לגרום לנזק בכליות. באופן דומה, רמה גבוהה של חומצת השתן גורמת לשגשוג של תאי שריר ולעקה חימצונית דרך RAAS ויתכן מאד שכתוצאה מההפרעה בתפקוד האנדותל בעקבות כך, נוצר עיצוב ואסקולרי מחדש שהוא הבסיס להפרעה בתיפקוד הכליות בחולים אלו עם יל"ד. יש רק לזכור שזהו מחקר חתך ויש להיזהר בהוצאת מסקנות על סיבתיות.