העיבוד הנוכחי נועד לבדוק את השפעת הטיפול הנמרץ לעומת הטיפול הסטנדרטי על הירידה באישפוזים בגלל אי ספיקת לב עם וללא ירידה במקטע הפליטה. במחקר חולקו המשתתפים ל – 6 תת-קבוצות שכללו גיל (מעל 75 לעומת מתחת), מגדר, גזע (שחורים לעומת לבנים), מחלת כליות כרונית, מחלה קרדיו-וסקולרית ו -3 ערכי בסיס של לחץ הדם (פחות או שווה 132 ממ"כ לעומת מעל ערך זה ופחות מ – 145 ממ"כ או יותר מערך זה). במעקב היו 100 אירועי אי ספיקת לב בקרב 4,583 בטיפול הסטנדרטי ו – 62 אירועים בקרב 4,616 בטיפול הנמרץ (יחס סיכון מובהק מאד של 0.62). ממצא זה נשאר יציב לאורך כל תת הקבוצות. יחס שיפור זה היה גדול יותר ומובהק (0.59) בהוספת מחלה ואסקולרית קודמת, מגדר, גזע שחור, לחץ הדם הבסיסי, BMI ועישון לנתוני הבסיס מחלה. בעיבודים רבי-משתנים שכללו גם את זרועות הטיפול נמצא שכל המשתנים הבסיסיים חוץ מגזע שחור ומגדר היו חזאים עצמאיים ומובהקים לאי ספיקת הלב.
Kitzman DW, Oparil S, Lewis C, et al. Intensive blood pressure treatment consistently reduces heart failure events across all key subgroups in the SPRINT study. American Society of Hypertension 2016 Annual Scientific Meeting; May 14, 2016; New York, NY. Abstract OR-7.
הערת פרופ' יודפת
הממצא בעיבוד הנוכחי של SPRINT הוא מרשים אבל יש לזכור שבמחקרים אחרים שהיו אקראיים ומבוקרים לא נמצאה כל השפעה לטובה בהורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 130 ממ"כ כמו במחקר HOPE-3 שהיה לגבי מניעה ראשונית ו – ACCORD, SPS3, PRoFESS שעסקו במניעה שניונית. בדיון שהתקיים לאחר הצגת ממצאים אלו ציינה אחת מהחוקרים שבמעקב נמצא שחולי אי ספיקת לב היו בסיכון מובהק של 23.7 לתמותה קרדיו-וסקולרית, 18.3 לאוטם שריר הלב ו – 8.1 לתמותה מכל סיבה. לא היה לה כל מידע בשלב עיבוד זה האם לשימוש בתרופות מיוחדות כמו חסמי בטא היתה השפעה על התוצאות. נחכה לפירסום המלא כדי שאוכל לדון יותר בפרטי הממצאים.