מטרת המחקר הפרוספקטיבי-תצפיתי שנערך בקרב מדגם מייצג מהקהילה במסגרת
(Jerusalem Longitudinal Study (1990-2015 היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד בגיל 90 (ילידי 1020-21), השפעת הטיפול והתמותה תוך 5 שנים. נכללו במחקר 480 ישישים שנבדקו בביתם בשנים 2010-11. יל"ד הוגדר כטיפול ביל"ד ו/או לחץ דם מעל 140/90 ממ"כ. נערך ריבוד של החולים לנורמוטנסיביים (12.3%), יל"ד ללא טיפול (12.7%) ויל"ד מטופל (75%). ההערכה כללה גם מבחן פעילות יום יומית (ADL), חוזק לחיצת היד ותמותה מכל סיבה. השכיחות של השכלה נמוכה, דיכאון, פעילות גופנית דלה, אי ספיקת לב כרונית, מחלה כלילית איסכמית היתה גבוהה יותר בקרב ישישים מטופלים ביל"ד. ההישרדות תוך 5 שנים היתה הנמוכה ביותר בקרב מטופלי יל"ד (51%) והגבוהה ביותר בקרב לא מטופלים (72%) בהשוואה לנורמוטנסיביים (61%), ובתת-קבוצות בריבוד ללא תלות ב – ADL, לתלות ב- ADL, ללחיצת יד חזקה יותר, (עד כאן כולם מובהקים) ללחיצת יד חלשה יותר ולתחלואה נלווית נמוכה או גבוהה (ללא מובהקות). יחסי הסיכון הבלתי מתוקננים לתמותה היו גבוהים יותר במטופלי יל"ד (יחס סיכון של 1.38 שאינו מובהק) לעומת אלו ללא טיפול (יחס סיכון לא מובהק של 0.7) בהשוואה לנורמוטנסיביים. תוצאות דומות ולא מובהקות נמצאו גם לאחר תיקנון למשתנים רפואיים ותפקודיים. התוצאות היו עקביות בתתי-קבוצות בהתאם למצב ה – ADL, חוזק לחיצת היד ותחלואה נלווית.
Stessman J, Bursztyn M, Gershinsky Y, et al. Hypertension and its treatment at age 90 years: Is there an association with 5-Year mortality? J Am Med Dir Assoc. 2017;18:277.e13-277.e19.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי בדומה לממצאים של חוקרים אלו בעוקבה של בני 85 נמצא שישישים בגיל 90 עם יל"ד שאינו מטופל בהשוואה לנורמוטנסיביים אינו קשור באופן מובהק בעליית הסיכון לתמותה או בהישרדות נמוכה יותר. למעשה, נמצאה מגמה עקבית שנבעה מכלל העיבודים שההישרדות הגבוהה ביותר והתמותה הקטנה ביותר היתה בישישים עם יל"ד ללא טיפול ואילו ההישרדות הנמוכה ביותר והתמותה הגדולה ביותר היתה בקרב ישישים מטופלים ביל"ד. דפוס זה נמצא לא רק במדגם הכללי אלא גם בהתאם למצב התיפקודי, לחוזק השרירים ולתחלואה נלווית. המחברים מנסים להסביר את ניגוד ממצאיהם עם תוצאות מחקר SPRINT בקשישים שבו נמצאו ממצאים הפוכים (הורדת לחץ הדם בישישים בגיל ממוצע כ – 80 הורידה את שיעור התמותה מכל סיבה ב – 27%) בהכללת ישישים צעירים יותר עם מאפיינים שונים לחלוטין ממאפייני אלו שנכללו במחקר הנוכחי כולל אי הכללת נורמוטנסיביים. החוקרים מניחים שהישישים עם יל"ד ללא טיפול מייצגים קבוצה נבחרת שבה ליל"ד יש תפקיד מופחת עם התקדמות הגיל. תמיכה להנחה זאת היא בממצא ששיעור התחלואה הנלווית היתה נמוכה יותר בתת-קבוצה זאת והם היו יותר בריאים (דרוג עצמי של הבריאות טוב יותר, פחות דיכאון, ADL טוב יותר וכו') למרות יל"ד סיסטולי, כולסטרול ו – LDL גבוהים יותר. לכן נראה שלמחלות CV נלוות כמו אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי בעבר ומחלת כליות ששכיחות יותר בתת הקבוצה שמטופלת ביל"ד יש השפעה גדולה יותר על הישרדות נמוכה יותר מאשר השפעת לחץ הדם בגיל כ"כ מתקדם. יש לזכור שהיות המחקר תצפיתי לא ניתן לקבוע סיבתיות ונצטרך למחקרי התערבות אקראיים ומבוקרים על מנת לאשר או לשלול את המגמה שנמצאה במחקר הנוכחי.