מטרת העיבוד מעוקבת Framingham Heart Study היתה להעריך את הסיכונים ה – CVD לאורך זמן שקשורים בין התפתחות מוקדמת להתפתחות מאוחרת של יל"ד בחיים המבוגרים. הנתונים נלקחו ממדידות דו-שנתיות של לחץ הדם החל משנת 1948 ועד 2005. נבדק הקשר בין גיל התפתחות יל"ד עם התמותה ה – CVD לעומת הבקרה – תמותה שאינה CVD. העיבוד להערכת יחסי הסיכון נעשה לאחר תיקנון לגיל התמותה, למגדר, לעישון, לכולסטרול הכללי ולסוכרת. בקרב 3,614 נפטרים (1,151 מתמותה CVD, כולל 630 מתמותה כלילית) עלה הסיכון לתמותה CVD באופן קווי עם ירידת גיל התפתחות יל"ד. בהשוואה לאלו ללא יל"ד. התפתחות של יל"ד בגיל נמוך מ – 45 היתה קשורה בסיכון פי 2.2 לתמותה CVD ופי 2.3 לתמותה כלילית בעוד שהתפתחות של יל"ד בגיל 65 ומעלה היתה קשורה רק בסיכון פי 1.5 ל – תמותה CVD ופי 1.4 לתמותה כלילית (כולם מובהקים)
Niiranen T, McCabe E, Larson M, et al. Cardiovascular outcomes associated with early- versus late-onset hypertension. Epidemiology and Prevention/Lifestyle and Cardiometabolic Health 2017 Scientific Sessions. March 8, 2017; Portland, OR. Poster P186
הערת פרופ' יודפת
ממחקר זה מתברר שהפרוגנוזה ה – CV היא שונה בהתאם לגיל בו מתגלה לחץ הדם הגבוה. זאת גישה חדשה שבו דווקא התפתחות יל"ד בגיל צעיר יותר קשורה בסיכון CV מוגבר בעוד שהתפתחותה בקשישים קשורה גם היא בסיכון CV אבל נמוך בהרבה מאשר הסיכון של יל"ד בגיל צעיר יותר ממצא זה הוא בניגוד לדיווחים קודמים שהראו שחלק מהצעירים עם התפתחות מוקדמת של יל"ד זקוקים פחות לטיפול אגרסיבי להורדת לחץ הדם מאשר בחולי יל"ד קשישים. יש לציין גם שכל החולים היו בפיקוח רפואי מלא עם לחץ דם מאוזן ולמרות כל זאת הם היו בסיכון CV גם אם לחץ הדם התפתח בגיל מאוחר יותר. הגיל הממוצע של 1,151 חולים שנפטרו מ – CVD היה 77 וב – 26% מהם התפתח יל"ד בגיל צעיר. הגיל הממוצע של החולים שנפטרו ממחלה כלילית היה 74 וב- 29% מהם התפתח לחץ הדם בגיל צעיר. שאר 2,463 נפטרו מסיבות אחרות שאינן CVD בגיל ממוצע של 81 וב – 16% מהם אובחן יל"ד בגיל צעיר.