ראשי » סקירה » סקירת עיתונות / נובמבר 2016 סקירת עיתונות / נובמבר 2016מפרסם: פרופ' יאיר יודפתלפניכם סקירת העיתונות לחודש נובמבר מאת פרופ' יודפת.לנוסח המלא מה כולל נייר העמדה החדש של ה – American Heart Association על הטיפול ביל"ד למניעה וטיפול באי ספיקת לב? נייר העמדה של ה – American Heart Association מתייחס לטיפול במחלות נלוות לאי ספיקת לב כרונית שכוללות יל"ד, סוכרת, היפרליפידמיה והתסמונת המטבולית. הגישה לטיפול במניעה וטיפול ביל"ד תופסת מקום נרחב בנייר העמדה. להמשך קריאה ← האם אין כל הבדל בהשפעת סוגי התרופות ליל"ד על נקודות הסיום ה – CV והכליתיות בסוכרת? סקירה ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים. מטרת הסקירה והמטה-אנליזה היתה לבדוק את התוצא ה – CV והכלייתי ע"י טיפול בחסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין בחולי סוכרת. להמשך קריאה ← האם קיימת צורת J בתמותה ובתחלואה ה – CV בחולי סוכרת בהורדת לחץ דם סיסטולי במרפאה מתחת ל – 140 ממ"כ? סקירה ומטה-אנליזה מטרת הסקירה והמטה-אנליזה הנוכחית היתה לבדוק את השפעת הטיפול ביל"ד על התמותה והתחלואה ה – CV בחולי סוכרת ברמות שונות של לחץ הדם. להמשך קריאה ← האם אין כל תקווה שאיזון לחץ הדם ורמת הכולסטרול ימנעו את ההידרדרות הקוגניטיבית? תת- מחקר של HOPE-3 מטרת תת המחקר הרב-מרכזים והרב- לאומי HOPE-3 שתוצאותיו הוצגו בכנס חברת הלב האמריקאית בניו אורליאנס בנובמבר השנה היתה לבדוק האם לטיפול בקנדסרטן/HCTZ או פלצבו וטיפול ברוזובסטטין או פלצבו בחולים עם סיכון בינוני תהיה השפעה על מניעת ההידרדרות הקוגניטיבית. להמשך קריאה ← האם שינויים במהירות הדופק ולחץ הדם בגיל הנעורים הם סמנים להתפתחות הפרעות נפשיות בגברים בהמשך החיים? מטרת המחקר הנוכחי שנערך בשוודיה היתה לבדוק האם שינויים בתיפקוד האוטונומי של הלב שמתבטאים במהירות הדופק במנוחה ובלחץ הדם יהיו קשורים בהפרעות נפשיות בהמשך החיים בגברים. להמשך קריאה ← האם קיים הבדל בפעילותם של התרופות הדיורטיות ביל"ד? מטרת הסקירה הנוכחית היתה להשוות מאפיינים קליניים של הידרוכלורתיאזיד (HCTZ), תרופות דמויי תיאזידים (אינדאפאמיד [פאמיד] וכלורתאלידון), משתנים משמרי-אשלגן (אמילוריד) נוגדי קולטני האלדוסטרון (ספירונולקטון ואפלרנון) ודיורטיקת הלולאה. להמשך קריאה ← האם קפיצת הבוקר בלחץ הדם וירידה פחותה בלחץ הדם הלילי (nondipping) קשורים בסיכון גבוה לאירועים CV? מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין nondipping וקפיצת הבוקר (morning surge) בלחץ הדם עם הפרמטרים של לחץ הדם האמבולטורי והסיכון ה – CV בקשישים שלחץ דמם מאוזן לפי ערכי הניטור האמבולטורי. להמשך קריאה ← האם יל"ד של החלוק הלבן ולא תסמונת החלוק הלבן הוא גורם סיכון קרדיו-וסקולרי רק בקשישים עם יל"ד סיסטולי בדיד ועם סיכון גבוה? מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר IDACO (International Database on Ambulatory Blood Pressure Monitoring in Relation to Cardiovascular Outcomes) היתה לבדוק האם יל"ד של החלוק הלבן ותסמונת החלוק הלבן הם גורמי סיכון קרדיו-וסקולרי. להמשך קריאה ← הפער בין ערכי לחץ דם בין שתי הקבוצות במחקר SPRINT היה קטן יותר ביום, בשינה וב – 24 שעות ב- ABPM בהשוואה לערכים גדולים יותר שנמדדו במרפאה. מטרת העיבוד הנוכחי היתה להשוות ערכי לחץ הדם שנמדדו כידוע במרפאה ללא נוכחות צוות רפואי במחקר SPRINT לעומת מדגם של 897 משתתפים שלחץ דמם נבדק רק פעם אחת ע"י ABPM בחודש ה – 27 של המחקר. להמשך קריאה ← האם תזונה עתירת קמח מלא מורידה את גורמי הסיכון ה – CV ואת לחץ הדם הדיאסטולי באופן סלקטיבי באנשים צעירים מגיל 50 עם משקל עודף בהשוואה לקמח לבן נקי? מטרת המחקר שבוצע ע"י חוקרים מארה"ב, שוויץ ושוודיה היתה לבדוק את היעילות של קמח מלא בהשוואה לקמח לבן על מבנה הגוף, על לחץ הדם ועל גורמי סיכון CV אחרים באנשים עם משקל עודף או שמנים. המחקר היה אקראי, כפול-סמיות, מבוקר מסוג crossover ונערך בקרב 40 אנשים עם משקל עודף או שמנים משני המגדרים עד גיל 50 ללא כל היסטוריה של CVD. להמשך קריאה ← האם רק איזון לחץ הדם ללא כל הבדל לסוגי התרופות קשור בהורדת קשיות עורק התרדמה? מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר ארוך הטווח בין שימוש בסוגי התרופות השונות לטיפול ביל"ד לבין שינויים ביכולת ההתמתחות והגמישות של עורק התרדמה במעקב של 10 שנים. להמשך קריאה ← האם יל"ד לילי הוא חזאי עצמאי לפרפור פרוזדורים? מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה לבדוק האם יל"ד בשינה יתרום מידע נוסף לסיכון ארוך הטווח לפתח פירפור פרוזדורים בהשוואה ללחץ הדם ביום. להמשך קריאה ← האם יל"ד בגילאי הביניים וירידה מהירה של לחץ הדם בחיים המאוחרים קשורים בסיכון לדמנציה? – עיבוד מעוקבת הצאצאים של פרמינגהם. מטרת העיבוד מנתוני עוקבת הצאצאים של פרמינגם שהוצג בכנס החברה הנוירולוגית האמריקאית היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד בגילאי הביניים והסיכון לדמנציה בחיים המאוחרים. להמשך קריאה ← השארת תגובהביטולחייבים להתחבר כדי להגיב.