מטרת המחקר הנוכחי שנערך בשוודיה היתה לבדוק האם שינויים בתיפקוד האוטונומי של הלב שמתבטאים במהירות הדופק במנוחה ובלחץ הדם יהיו קשורים בהפרעות נפשיות בהמשך החיים בגברים. המחקר ארוך-הטווח שהיה מבוסס –רישום נערך בגברים שמהירות הדופק שלהם (מעל מיליון משתתפים) ולחץ הדם (מעל מיליון וחצי משתתפים) נמדדו בגיוס לצבא בגיל ממוצע של 18.3 שנים בתקופה בין 1969 ל – 2010. המעקב נערך עד סוף 2013 והעיבוד עד 9 ליוני 2016. האבחנות באישפוז/במרפאות של תסמונות חרדה, הפרעות כפיתיות-טורדניות (obsessive-compulsive להלן OCD), הפרעות של סטרס לאחר טראומה (להלן PTSD), הפרעות דיכאון, הפרעות דו-קוטביות, סכיזופרניה, שימוש בסמים והרשעה בגלל פשעים אלימים נאספו משנת 1973 ועד 2013 מהרישומים הלאומיים. תיקנונים בוצעו לגובה, משקל, BMI, כושר לבבי-נשימתי, יכולת קוגניטיבית ומשתנים סוציו-אקונומיים. בעיבוד במודלים רגרסיביים עד 45 שנות מעקב נמצא שגברים עם מהירות דופק מעל 82 לדקה היו בסיכון גדול יותר ומובהק של 69% להפרעה כפייתית-טורדנית, לסיכון גדול יותר ומובהק של 21% לסבול מסכיזופרניה וסיכון גדול יותר של 18% לסבול מהפרעות חרדה בהשוואה לגברים עם דופק פחות מ – 62 לדקה. קשרים דומים נמצאו עם לחץ הדם. לגברים עם לחץ דם דיאסטולי מעל 77 ממ"כ היה סיכון מוגבר ב – 30 עד 40% להפרעות כפייתיות-טורדניות בהשוואה לגברים עם לחץ דם דיאסטולי מתחת ל – 60 ממ"כ. הסיכון לסכיזופרניה והפרעות חרדה היה מוגבר בין 20% ל – 30%. בניגוד לממצאים אלו היו דופק ולחץ דם נמוכים קשורים בצריכת סמים ופשעים אלימים.
Latvala A, Kuja-Halkola R, Rück C, et al. Association of resting heart rate and blood pressure in late adolescence with subsequent mental disorders: A longitudinal population study of more than 1 million men in Sweden. JAMA Psychiatry. 2016 Oct 26. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מביאות ראייה חדשה לפעילותה של מערכת העצבים האוטונומית בבסיס מספר הפרעות נפשיות בעתיד. הקשר החזק ביותר בין דופק מהיר ולחץ דם גבוה היה עם הפרעה כפייתית-טורדנית תוך הסבר שהפרעה זאת היא חמורה ולכן האבחנה הקלינית יותר מהימנה בהשוואה למשל לדיכאון שהוא יכול להיות יותר הטרוגני. ממצאי מחקר זה מקבילים לקשר שנמצא בין דופק מהיר לתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית כאשר דופק מעל 80 לדקה קשור בעלייה של 45% בסיכון לתמותה מכל סיבה ובעלייה ב – 33% בתמותה הקרדיו-וסקולרית. במחקר לא נכללו גברים עם הפרעות נפשיות קודמות ולכן ניתן להניח שהפרעות בפעילות האוטונומית של הלב יכולות להקדים או להראות סמנים מקדימים לטווח של הפרעות נפשיות בגברים. מהירות הדופק מושפעת ע"י שני מרכיבי המערכת האוטונומית אבל המרכיב הפאראסימפתטי הוא דומיננטי במנוחה וממצאים קודמים הראו שקיימת ירידה בתיפקוד הפאראסימפתטי בהפרעות חרדה ובסכיזופרניה. ברור שלא ניתן לייחס לממצאי המחקר סיבתיות אבל הם עולים בקנה אחד עם הקשר בין שינויים בפעילות האוטונומית והתפתחות של בעיות נפשיות לאחר מכן. אחד ההסברים האפשריים מניח ששינוי בתיפקוד האוטונומי קשור בנוירוטיות שמקדימה התפרצות של מחלות נפש. במידה דומה, עיכוב של התנהגות תלוית-טמפרמנט קשורה בדופק מהיר בילדים והיא חזאית להתפתחות עתידית של הפרעות חרדה. איזורי המוח שמעורבים בתגובה האוטונומית הם בקליפה ובתת- קליפת המוח שכוללים את האמיגדלה, האינסולה והסינגולתה שלהם תפקיד בעיבוד של הרגש. מהירות הדופק ולחץ הדם הם סמנים לשתי תבניות נפרדות: איום חד (פחד) ועוררות. נמצא גם קשר בין עליית במהירות הדופק ובלחץ הדם עם OCD, סכיזופרניה והפרעות חרדה ושל דופק איטי עם שימוש בסמים והתנהגות אנטי סוציאלית. ממצאים אלו מתאימים למודל התיאורטי שדופק נמוך באנשים אנטיסוציאליים קשור בהיעדר פחד או עם עוררות כרונית נמוכה. במידה דומה, עליה ברמת הפחד או בעוררות קשורה ב –OCD, סכיזופרניה או הפרעות חרדה. המחקר נערך בגברים ולא ניתן להסיק ממנו לגבי נשים שממוצע מהירות הדופק שלהן מעט גבוה יותר. תוצאות המחקר מעניינות אבל השאלה העיקרית היא האם ניתן לסמוך על מדידה חד פעמית של הדופק ולחץ הדם?