מטרת המחקר הסיני, הרב-מרכזי, האקראי וכפול הסמיות שחלקו היה מסוג "חתך" וחלקו התערבותי היתה לבדוק את השפעת העדפת מזון מלוח וחריף על צריכת המלח ולחץ הדם. העדפה אישית לסף גבוה מאד למליחות נבדקה לפי סבילות המשתתפים לריכוז עולה של מלח. אנשים עם העדפה גדולה יותר לחריפות צרכו פחות מלח והיו עם לחץ דם נמוך יותר. הנאה מטעם חריף הגבירה את הרגישות למלח והורידה את העדפת המלח. צריכת מלח והעדפת מלח היו קשורים לפעילות מטבולית באיזור האינסולה (חלק פנימי מתחת לסולקוס הלטרלי) והקורטקס האורביטו-פרונטלי בקרב המשתתפים. מתן קפסהאיצין (מופק מפלפלים חריפים) הגביר את הפעילות המטבולית של האינסולה והקורטקס האורביטו-פרונאלי בתגובה לגירוי של תמיסת מלח מרוכזת וגרמה לביטול ההשפעות של מינונים עולים של מלח על המטבוליזם של האינסולה והקורטקס האורביטו-פרונטלי. במחקר חיות היתה פעילות הקורטקס האורביטו-פרונטלית קשורה בצורה קרובה להעדפת מלח, ועיבוד מידע הטעם המלוח בחלק זה של המוח היה מושפע מנוכחות של קפסהאיצין. בצורה זאת, התערבות שקשורה באיזור זה במוח משנה את העדפת המלח בעכברים דרך טכנולוגיות שמועברות דרך סיבים פלואורומטריים (פלואורסנטים) ואופטוגנטיים (שימוש באור להשפעה על נוירונים שעברו שינוי גנטי לבטא רגישות לאור). העדפת מזון חריף התבטאה לא רק בצריכה נמוכה יותר של מלח אלא גם בלחץ דם נמוך יותר (ירידה של 8/5 ממ"כ). צריכת מלח והעדפת מלח היו קשורים לפעילות המטבולית האיזורית באינסולה ובקורטקס האורביטו-פרונטלי. מתן של נוזל חריף מאד מקפסהאיצין הגביר את הפעילות המטבולית שנמצאה בתגובה לגירוי של מזון עתיר-מלח וביטל את ההבדלים תלויי-המלח וחוזק המליחות במטבוליזם של האינסולה והקורטקס האורביטו-פרונטלי.
Li Q, Cui Y, Jin R, et al. Enjoyment of spicy flavor enhances central salty-taste perception and reduces salt intake and blood pressure. Hypertension. 2017 Oct 31. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מערכת הטעם המרכזית והמערכת המזו-לימבית (מגיבה לדופאמין) הם חיוניות לעיבוד איתות הטעם ותגובות ההנאה מהאוכל כולל, תחושת האוכל המלוח. מחקרים קודמים הראו שתגובתו הסובייקטיבית של האדם להנאה מהטעם קשורה חזק בקורטקס האורביטו-פרונטלי. הממצא העיקרי במחקר הנוכחי מראה שההנאה מטעם חריף מגבירה את הרגישות לטעם מלוח וגורמת לצריכה קטנה יותר של מלח וירידה בלחץ הדם. יתרה מכך, העדפה ובעקבותיה צריכת מלח גדולה נמצאת בקורלציה קרובה עם פעילות מוגברת של האינסולה והקורטקס האורביטו-פרונטלי. העדפת מזון חריף התבטאה בצריכה נמוכה יותר של מלח ולחץ דם נמוך יותר שהפער בצריכת המלח היה סביב 3 גרם ליום (מ – 13.4 גרם ל – 10.3 גרם ליום) כאשר ידוע שהורדת צריכת מלח ב – 3 גרם ליום מגינה מיל"ד. צריכת מלח והעדפת מלח היו קשורים לפעילות המטבולית האיזורית באינסולה ובקורטקס האורביטו-פרונטלי. בחלק ההתערבות של המחקר שהיה כפול-סמיות נבדקה ההשפעה האפשרית של קפסהאצין על התחושה העצבית של מליחות. לשם כך, נבדקה הפעילות המטבולית באינסולה ובקורטקס האורביטו-פרונטלי בתגובה לגירוי של מלח ע"י positron emission tomography תוך שימוש ברמות שונות של NaCl. נמצא שהשינויים תלויי-רמת המליחות שנוצרים בגלל המלח מוגברים כאשר מוסיפים קפסהאיצין לתמיסת המלח. נתונים אלו מעידים לראשונה שקפסהאיצין יכול לשנות את התגובות העצביות ל – NaCl דרך ויסות פעילות איזורי המוח שמעורבים בתגובות הנהנתנות של מלח. למעשה, קיימת חפיפה בגירוי איזורים אלו במוח ע"י מלח וקפסהאיצין ומזון חריף מעלה עוד יותר את הפעילות של אברי המוח שמופעלים ע"י מלח. למחקר זה יש מספר מגבלות. הוא נערך באוכלוסייה סינית שרגילה למאכלים מלוחים וחריפים ולא ידוע אם הממצאים יתאימו גם לאוכלוסיות אחרות. במאמר המערכת מוצע מחקר תזונתי פרוספקטיבי של הוספת מזון חריף וקפסהאיצין תוך מדידה אישית ומדויקת של צריכת המלח להוכחה ברורה שמזון חריף מוריד את צריכת המלח וההשפעה על התוצא ה – CV. יש גם צורך במחקרים שיבדקו את המנגנון איך קפסהאיצין משנה את התגובה העצבית לצריכה מופחתת של מלח.