מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק האם למבוגרים צעירים לפני גיל 40 שמפתחים יל"ד על פי הנחיות 2017 ACC/AHA יש סיכון גדול יותר לאירועים CV בהשוואה עם נורמוטנסיביים בגילם. העיבודים נערכו במחקר העוקבה הפרוספקטיבי Coronary Artery Risk Development in Young Adults (CARDIA) שהוחל בשנת 1985. מחקר זה כלל 5,115 משתתפים לבנים ושחורים בגיל 18-30 מ – 4 מרכזי שדה בארה"ב. התוצא חושב עד שנת 2015. החוקרים השתמשו במדידות לחץ הדם הגבוהות ביותר מהמדידה הראשונה ועד למדידה הכי קרובה לגיל 40 על מנת לקטלג לאלו עם יל"ד תקין (ללא טיפול נמוך מ – 120/80 ממ"כ שכללו 2,774 משתתפים), לחץ דם מוגבר (ללא טיפול לחץ סיסטולי בין 120-129 ולחץ דיאסטולי נמוך מ – 80 ממ"כ, 445 משתתפים), דרגה 1 של יל"ד (ללא טיפול 130-149/80-89 ממ"כ, 1.194 משתתפים), או דרגה 2 של יל"ד (שווה או מעל 140/90 ממ"כ, או מטופלים תרופתית, 638 משתתפים). התוצא העיקרי היה אירועים CV: מחלה כלילית ללא ועם תמותה, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, TIA או התערבות בגלל מחלת עורקים היקפית. העוקבה הסופית כללה 4,851 משתתפים (גיל ממוצע מתחילת המעקב היה 35.7, 55% נשים, 50% שחורים, 4% מטופלים תרופתית). לאחר ממוצע חציוני של 18.8 שנים, היו 228 אירועים CV (109 – מחלה CV, 63 – שבץ מוח, 48 – אי ספיקת לב, 8 – מחלת עורקים היקפית). יחסי הסיכון להיארעות של מחלה CV בנורמוטנסיביים היה 1.37, בעלייה בלחץ הדם – 2.74, בדרגה 1 – 3.15 ובדרגה 2 – 8.04 ל – 1,000 חיי-אדם וכולם מובהקים. יחסי הסיכון לאחר תיקנון רב מישתנים היו 1.67 לאלו עם לחץ דם מוגבר, 1.75 ליל"ד בדרגה 1 ו – 3.49 לדרגה 2 כולם מובהקים.
Yano Y, Reis JP, Colangelo LA, et al. Association of blood pressure classification in young adults using the 2017 American College of Cardiology/American Heart Association Blood Pressure guideline with cardiovascular events later in life. JAMA. 2018;320:1774-1782.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי מבוסס קהילה שכלל משתתפים מהגזע השחור והגזע הלבן נמצא קשר בין לחץ הדם לפני גיל 40 (בקטיגוריית הנחיות 2017 ACC/AHA) ואירועים CV ותמותה מכל סיבה בגיל הביניים. לחץ מוגבר, יל"ד בדרגה 1 ויל"ד בדרגה 2 בכל זמן שהוא לפני גיל 40 היה קשור כל אחד הפני עצמו בסיכון גדול יותר ומובהק לאירועים CV בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין. הסיכון ה – CV הגדול יותר שקשור בלחץ דם מוגבר לעומת תקין התבטא בעיקר לאחר 10 שנות מעקב. דרגה 2 של יל"ד היתה קשורה עם סיכון גבוה יותר גם לתמותה מכל סיבה בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין. במחקר דומה מדרום קוריאה שפורסם באותו אתר נערך מעקב אחרי כ – 2.5 מיליון צעירים בגיל 20-39 עם מעקב של 10 שנים להתפתחות של יל"ד ואירועים CV על פי אותן ההנחיות האמריקאיות משנת 2017, נמצא שבאנשים שסבלו מיל"ד בדרגה 1 היה יחס הסיכון המתוקנן והמובהק לאירועים CV 1.25 בגברים ו – 1.27 בנשים בהשוואה לאלו עם יל"ד תקין. ממצאים אלו ממדינה שנייה מהצד הנגדי של כדור הארץ הם עקביים עם הממצאים בארה"ב שמעניקים תמיכה נוספת להגדרה החדשה של יל"ד. קיימת לכן חשיבות גדולה למדידה מדויקת של לחץ הדם. מדידה בודדת של לחץ הדם במרפאה אינה מספקת לאיבחון יל"ד ויש לאשר אבחנה זאת במדידות מחוץ למרפאה. טיפול תרופתי ביל"ד בגיל הבינים ובמבוגרים יותר אינו מוריד באופן מלא את הסיכון הגבוה יותר באלו עם לחץ דם גבוה בהשוואה לאלו עם לחץ דם תקין שאינם מטופלים תרופתית. התערבויות שאינן פרמקולוגיות ופרמקולוגיות בצעירים עם לחץ דם מוגבר או בדרגה 1 צריכים להוריד את החשיפה המצטברת של לחץ דם גבוה מבגרות צעירה ועד החיים המאוחרים להורדת הסיכון ה – CV. דעת הרוב בחברה ליל"ד בארץ תומכת בהנחיות האירופיות מתוך חשש שטיפול נמרץ יותר יכול להביא בעקבותיו תופעות לוואי בשיעור גדול יותר. אני שמבסס את האבחנה על ABPM ואת המעקב ע"י מדידות בבוקר ובערב בבית לפחות במשך 4 ימים משתדל להוריד את לחץ הדם מתחת ל – 130/80 ממ"כ למרות שבהנחיות שלנו בדומה לאירופיות מסתפקים בהורדה בבית לערכים נמוכים מ – 135/85 ממ"כ.