מטרת המחקר ההולנדי-בלגי היתה לבדוק את תרומתם הנפרדת של הרופא ואווירת ביה"ח לפער בין מדידת לחץ הדם בבית למדידה במרפאה. במחקר נכללו 65 חולי יל"ד שמדדו את לחץ הדם בבית בבוקר ובערב במשך 3 ימים רצופים. מדידת לחץ הדם בבית ובמרפאה נערכה ע"י אותו מכשיר אוסצילומטרי (Omron 705CP). מדידות גבוהות יותר במרפאה נחשבו כאפקט החלוק הלבן ומדידות נמוכות יותר נחשבו כיל"ד ממוסך. לחץ הדם במרפאה נמדד באופן אוטומטי ע"י מכשיר מכוייל למכשיר הרגיל לפני, במשך ולאחר עזיבת הרופא. עלייה בלחץ הדם עם כניסת הרופא נחשבה כהשפעת הרופא בעוד שאפקט החלוק הלבן (ע"י מדידת הרופא במכשיר הרגיל) פחות השפעת כניסת הרופא נחשבה כתרומת אווירת ביה"ח לפער בלחץ הדם. אפקט החלוק הלבן של אווירת ביה"ח היה 4.6/-1.7 ממ"כ ותגובת כניסת הרופא 4.4/3.4 ממ"כ. תגובת המיסוך של לחץ הדם כללה השפעה גדולה יותר באופן ניכר של אווירת ביה"ח (19.6/9.4 ממ"כ) מאשר השפעת כניסת הרופא (4.6/3/0 ממ"כ). השפעת הרופא לא היתה במתאם עם לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי של השפעת החלוק הלבן או השפעת לחץ הדם הממוסך. בעיבוד רגרסיבי לא נמצא כל קשר בין הגיל, ממוצע לחץ הדם הבסיסי וה – BMI.
Adiyaman A, Aksoy I, Deinum J, Staessen JA, et al. Influence of the hospital environment and presence of the physician on the white-coat effect. J Hypertens. 2015 Aug 7. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
השאלה הראשונה שעלתה במחשבתי היא האם קיים הבדל באפקט החלוק הלבן על לחץ הדם אם הוא נמדד במרפאה שנמצאת במסגרת בית חולים, במסגרת מרפאה גדולה או במרפאה הפרטית בביתו של הרופא. האם אווירת ביה"ח היא התורמת הגדולה יותר לאפקט החלוק הלבן מאשר כניסת הרופא לחדר? היכן בחיי היום יום מבצעים מדידת לחץ דם רציפה במכשיר אוטומטי והרופא נכנס רק באמצע? איך יתכן שדווקא מדידת לחץ הדם במרפאה בבית החולים גורמת לאיבחון גדול יותר של יל"ד ממוסך מאשר יל"ד של החלוק הלבן? האם קיים פער בין מדידת לחץ הדם ע"י אחות במרפאה כפי שנעשה כיום כמעט בכל מרפאה לבין מדידה ע"י הרופא עצמו? ניתן היה להניח שכניסת הרופא לחדר בו נמדד לחץ הדם תגרום לעלייה בלחץ הדם ודבר זה נשלל במחקר הנוכחי. התרומה היחידה של מחקר זה היא שאפקט החלוק הלבן הוא מורכב יותר מאווירת ביה"ח (אווירת מרפאה שאינה בבי"ח?) ותגובת הרופא מוסיפה לכך.