מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבחון קשר עצמאי בין צריכה ארוכת-טווח של בשר מן החי עם היארעות של יל"ד ב – 3 עוקבות ללא יל"ד: Nurses' Health Study (NHS 62,273 נשים), Nurses' Health Study II (88,831 נשים) ו – Health Professionals Follow-Up Study (HPFS 37,414 גברים). לאחר עיבודים סטטיסטיים תוך תיקנון לגורמי סיכון אחרים ליל"ד ואיחוד ממצאי 3 המחקרים נמצא שיחס הסיכון לפתח יל"ד בצריכה של לפחות מנה אחת ליום של בשר מכל הסוגים בחודש (כולל מעובד ובלתי מעובד) היה מובהק וגבוה ב – 30% בהשוואה לצריכת בשר פחותה ממנה אחת. יחס הסיכון לפתח יל"ד בצריכת בשר עוף היה גבוה ומובהק ב – 22% ואילו יחס הסיכון בצריכת מאכלי ים לא היה מובהק אבל הראה מגמה לפתח יל"ד. מאכלי ים היו קשורים בסיכון גבוה ליל"ד רק במחקרי HPFS ו – NHS II ולא במחקר NHS.
Borgi L, Curhan GC, Willett WC, et al. Long-term intake of animal flesh and risk of developing hypertension in three prospective cohort studies. J Hypertens. 2015 Jul 31. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הממצא בעיבוד הנוכחי שכל סוגי הבשר (כולל מעובד ובלתי מעובד) קשורים בסיכון מוגבר להתפתחות של יל"ד הפתיע אותי בעיקר מבחינת סוגי הבשר. חונכנו על פי מחקרים רבים שבשר אדום מזיק לבריאות, בשר עוף אינו מזיק ואילו למאכלי ים יש השפעה לטובה על הבריאות בעיקר בגלל כמות האומגה 3 הקיימת בהם. במטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה נמצא ששומן רווי אינו קשור בסיכון קרדיו-וסקולרי ורק שומן טרנס שנמצא כידוע בכמות גדולה במזון מעובד הוא ה"אשם" בסיכון. הממצא שכל סוגי הבשר כולל בשר עוף ומזון מהים קשורים בסיכון להתפתחות של יל"ד מראה עד כמה מטה-אנליזות של מחקרים שתוצאותיהם מבוססות על שאלונים יכולים לתת תוצאות סותרות כפי שבניגוד לממצאי העיבוד הנוכחי, לא נמצא שצריכת מאכלי ים מעלים את הסיכון להתפתחות יל"ד בשני מחקרים פרוספקטיביים ארוכי-הטווח והיחידים שעסקו בנושא זה (First National Health and Nutrition Survey I ו – Chicago Western Electric Study). בעיבוד הנוכחי נמצאה עליית הסיכון למאכלי ים בגברים ונשים צעירים אבל לא בנשים מבוגרות. השערת המחברים היא שעליית הסיכון קשורה רק בסוגים מיוחדים של דגים משומרים כמו טונה, סלמון ודג החרב שאינו משומר. המנגנון שקשור בסיכון המוגבר להתפתחות יל"ד עם מאכלי בשר אינו ידוע. אחת ההשערות קושרת זאת ביצירת חומרים מזיקים בסוגי הבישולים או הצלייה כמו advanced glycoxidation endproducts בעיקר אם הם בחום גבוה ונמשכים זמן רב. ההשערה השנייה קשורה בהפיכת L-carnitine שנמצא בעיקר בבשר אדום ל – trimethylamine ע"י חיידקי המעי שנספג, מגיע לכבד והופך ל – trimethylamine-N-oxide (TMAO). TMAO שנמצא גם בכמויות גדולות בדגי ים הוא קדם-אתרוגנזיס וקשור בהפרעה לתיפקוד האנדותל, לדלקת ולעקה חימצונית שתורמים להתפתחות של יל"ד. יש להתייחס לתוצאות בזהירות גדולה היות ואבחנת יל"ד דווחה ע"י המשתתפים ולא ע"י מדידה, שהרכב התזונה נקבע ע"י שאלונים וחוסר האחידות בין 3 המחקרים בהקשר להשפעת מאכלי הים על ההיארעות של יל"ד.