מטרת המחקר הפרוספקטיבי שנערך באתונה והוצג בכנס ESC בלונדון היה לבדוק השפעת הסיאסטה על רמת לחץ הדם בחולי יל"ד. במחקר נכללו 386 חולי יל"ד (200 גברים ו -186 נשים בגיל ממוצע של 61.4 וסטיית תקן של 11.9). הנתונים שנלקחו והבדיקות כללו: זמן שנת הצהרים בדקות, לחץ הדם במרפאה, ABPM, מהירות גל הפעימה (PWV), הרגלי חיים, מאפיינים אנתרופומטריים, מדד האוגמנטציה ואקו-לב סטנדרטי ורקמתי. מהירות גל הפעימה היתה נמוכה באופן מובהק בחולים עם סיאסטה לעומת אלו ללא. לחץ הדם הסיסטולי בשעות העירות (126 לעומת 131 ממ"כ), בשעות השינה (115 לעומת 123 ממ"כ), ממוצע לחץ הדם במשך 24 שעות (124 לעומת 130 ממ"כ) וקוטר הפרוזדור השמאלי (39 לעומת 42 מ"מ) היו נמוכים באופן מובהק לעומת אלו ללא סיאסטה. לא נמצא כל הבדל במדידות לחץ הדם במרפאה. גם למשך הסיאסטה היתה השפעה כאשר עלייה בזמן השינה היתה קשורה בירידות מובהקות של 16.22 ממ"כ בדרגת יתר לחץ הדם, של 1.03 בדרגת לחץ הדם בעירות, ב – 0.96 ממ"כ בדרגת לחץ הדם של 24 שעות ובעלייה מובהקת במצב "צניחת" הלילה בלחץ הדם (16.61). משך שנת הצהרים של "מצניחי" לחץ הדם בשינה" היה ארוך יותר ב – 16.6 דקות בהשוואה ללא "מצניחים". לערפלנים כמו גיל, מגדר, BMI, עישון, מלח, אלכוהול, פעילות גופנית וצריכת קפה לא היתה כל השפעה על התוצאות.
Kallistratos MS, Poulimenos LE, Karamanou A, et al. Association of mid-day naps occurrence and duration with BP levels in hypertensive patients. A prospective observational study. Presented at European Society of Cardiology Congress; Aug. 29-Sept. 2, 2015; London.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שלחץ הדם בניטור אמבולטורי של 24 שעות הוא נמוך בממוצע ב – 4 ממ"כ בחולי יל"ד מאוזן שישנים 60 דקות לאחר ארוחת הצהריים בהשוואה לאלו ללא סיאסטה. יתרה מכך, ערכי לחץ הדם שלהם בשינה הם נמוכים יותר ו"צניחת" השינה גדולה יותר ב – 2%. לממצאים אלו יש חשיבות גדולה לאור תוצאות המחקרים האחרונים שמראים שערכי לחץ הדם בשינה נמצאים בקורלציה הטובה ביותר בחיזוי הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים. גם מינון ומספר התרופות נגד יל"ד היה נמוך בחולים אלו לעומת הבקרה. יש לזכור שמחקר זה הוא תצפיתי ולכן לא ניתן לקבוע סיבתיות ושאין אנו יודעים מה תהיה השפעת הסיאסטה על חולי יל"ד שאינם מאוזנים.