מטרת המחקר שבוצע באוניברסיטת ניוקסל באנגליה היתה לבדוק האם יש קשר בין שונות גדולה בלחץ הדם לבין התיפקוד הקוגניטיבי לאורך 5 שנים בעוקבה אקראית מהקהילה. העוקבה כללה 353 אנשים מגיל 65 ומעלה. לחץ הדם נמדד ע"י ABPM. הערכת הקוגניציה היתה על פי MMSE ו – Cambridge Cognitive Examination (CAMCOG) בבסיס ולאחר 5 שנות מעקב. השונות נבדקה ע"י coefficient of variation. עלייה בשונות הסיסטולית בשעות היום היתה קשורה בביצוע גרוע בניקוד CAMCOG הכללי ובנקודות משניות שלו. שונות דיאסטולית בשעות היום היתה קשורה בביצוע גרוע של ניקוד CAMCOG הכללי, בניקוד הביצועי של CAMCOG ושל MMSE. ממצאים אלו לא היו קשורים בגורמי סיכון CV ודמוגרפיים. שונות סיסטולית בשעות היום היתה קשורה גם באופן עצמאי בירידה גדולה יותר בניקוד CAMCOG הכללי וב – MMSE לאורך 5 שנות מעקב.
McDonald C, Pearce MS, Kerr SR, Newton JL. Blood Pressure variability and cognitive decline in older people: a 5-year longitudinal study. J Hypertens. 2016 Sep 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
הפרעה קוגניטיבית שכיחה בחיים המאוחרים. יש חשיבות לזיהוי גורמי סיכון שניתן לטפל בהם שיכולים למנוע או להקל על התקדמות ההפרעה. במדגם הנוכחי נמצא ששונות בלחץ הדם בשעות היום היתה קשורה בתיפקוד קוגניטיבי דל כבר בבסיס וירידה נוספת לאחר מעקב של 5 שנים. הקשר הזה היה עצמאי ללא תלות בגורמים דמוגרפיים וקרדיו-וסקולריים שקשורים גם הם בירידה הקוגניטיבית. היות המחקר מסוג "חתך" אינה מאפשרת כמובן קביעת סיבתיות. ההנחה המקובלת היא שהרקע לשינויים אלו הוא במחלת העורקים הקטנים במוח. באחד המחקרים נמצא ששונות בלחץ הדם קשורה בנזקים בחומר הלבן בבדיקת MRI ונזקים אלו הם סמנים ביולוגיים למחלת העורקים הקטנים במוח וקשורים בירידה קוגניטיבית במקביל להתקדמות של האדרות בחומר הלבן. במחקרים קודמים נמצא שלטיפול ב – CCBs, חוסמי RAAS ודיורטיקה יש השפעה לטובה על השונות בלחץ הדם. אם כך, מרבית מטופלינו מקבלים טיפול בחלק גדול מתרופות אלו אם לא בכולן.