מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה לבדוק את הסיכון לתמותה מאירוע מוחי בגלל היענות גרועה לטיפול בסטטינים וביל"ד. המחקר מבוסס-אוכלוסייה תוך שימוש ברישומים רפואיים אלקטרוניים ורישומי ניפוק מרשמים מנתוני הרישום הלאומי הפיני מ- 1995 ועד 2007. 532 אנשים מתוך 58,366 חולי היפרכולסטרולמיה בגיל 30 ומעלה נפטרו משבץ מוחי והיתר שימשו כבקרה במעקב ממוצע של 5.5 שנים. החוקרים בחנו את ההיענות לסטטינים ותרופות ליל"ד שנה אחר שנה בשתי הקבוצות לחישוב הסיכון לתמותה משבץ מוחי. יחס הסיכון המתוקנן והמובהק לתמותה בחולים עם היענות גרועה בהשוואה לאלו עם היענות טובה היה 1.35 במשך 4 שנים לפני האירוע ו – 2.04 בשנת האירוע והתמותה או בסוף המעקב. יחס הסיכון המובהק לתמותה בחולים עם היפרכולסטרולמיה ויל"ד בהשוואה לאלו עם היענות טובה לשני הטיפולים היה 7.43 באלו עם היענות גרועה, 1.82 באלו עם היענות גרועה לסטטינים אבל עם היענות טובה לטיפול ביל"ד ו – 1.30 באלו עם היענות טובה לסטטינים וגרועה לטיפול ביל"ד.
Herttua K, Martikainen P, Batty GD, et al. Poor adherence to statin and antihypertensive therapies as risk factors for fatal stroke. J Am Coll Cardiol. 2016;67:1507-1515.
הערת פרופ' יודפת
שיעור ניכר מהחולים סובלים מהיפרכולסטרולמיה ויל"ד ומטופלים בשתי המחלות בהתאם. הממצאים במחקר הנוכחי מראים שחוסר היענות או היענות גרועה לטיפול בשתי הפרעות אלו קשור בסיכון גדול מפי 7 לתמותה משבץ מוחי בהשוואה לאלו עם היענות טובה, שהיענות גרועה לטיפול בסטטינים קשורה בסיכון פי 1.8 והיענות גרועה לטיפול ביל"ד קשורה בסיכון פי 1.3 בהשוואה לאלו עם היענות טובה לשני סוגי הטיפול. היענות גרועה לטיפול מהווה הסיבה לאירועים הקרדיו-וסקולריים בשיעור ניכר של חולים הרבה יותר מאשר סוגי או מינוני התרופות שניתנות. במאמר המערכת מצביע המחבר על ריבוי התרופות בעיקר בקשישים כאחת הסיבות להיענות גרועה ומציע בין השאר להרבות שימוש בשילובים קבועים של שתי תרופות בטבלייה אחת או אפילו של יותר תרופות כמו בפוליפיל. מניסיוני, שיעור לא קטן של חולים מפסיקים את הטיפול בסטטינים בגלל תופעות הלוואי גם כאשר אני מנסה להחליף לסטטין אחר או מורה ליטול את התרופה אחת ליומיים. כותב מאמר המערכת מציע גם שימוש באחיות לפיקוח ושיכנוע להיענות ומעלה את האפשרות לשליחת תזכורות בדואר אלקטרוני או בסמרטפון. מה שמפריע לי מאד במחקר הנוכחי הוא שלא נבדק הקשר בין ההיענות לבין איזון השומנים ולחץ הדם והאם קיימת קורלציה בין האיזון לבין התמותה משבץ מוחי.