מטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע"י חוקרים בסין היתה לבדוק האם טיפול ב – CPAP מוריד את התחלואה והתמותה הקרדיו-וסקולרית. נכללו במטה-אנליזה 18 מחקרים פרוספקטיביים, אקראיים ומבוקרי פלצבו (טיפול מדומה או ללא טיפול) שכללו 4,416 משתתפים בגיל ממוצע של 63.4 שנים מהם 75% גברים. חולי סוכרת ומעשנים נכללו. משך הטיפול הממוצע בשינה עם CPAP היה 5 שעות ללילה עם מעקב ממוצע של 30.5 חודשים. ה – Epworth Sleepiness Scale (מדד הישנוניות ביום) ירד באופן מובהק ב – 1.78 יחידות ממצא שמעיד שהטיפול ב – CPAP בוצע. הסיכון הקרדיו-וסקולרי אמנם ירד ב –16% והתמותה ב – 15% אבל שניהם לא הגיעו למובהקות סטטיסטית. כנ"ל גם לגבי שבץ מוחי. מצד שני, לחץ הדם ירד ב- 2.03/1.79 ממ"כ – ירידה מובהקת.
Guo J, Sun Y, Xue LJ, et al. Effect of CPAP therapy on cardiovascular events and mortality in patients with obstructive sleep apnea: a meta-analysis. Sleep Breath. 2016 Feb 12. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מחלה קרדיו-וסקולרית ודום נשימה חסימתי בשינה קיימים לרוב ביחד בעיקר בגלל שכיחות גבוהה של עישון והשמנה. בנוסף, גם לסוכרת מסוג 2 שנכללה במחקרים יש תרומה גדולה לשיעור הגבוה של מחלה קרדיו-וסקולרית. במאמר מוסגר ניתן לומר שסביר להניח שאם קיימת בעייה אחת כמו אלו שהוזכרו לעיל וכנראה גם התסמונת המטבולית ו – .COPD קיים גם דום נשימה חסימתי בשינה. גם במחקרים קודמים לא נמצא שלטיפול ב – CPAP יש השפעה לטובה על האירועים הקרדיו-וסקולריים והתמותה אבל גם בהם נמצאה ירידה מובהקת בלחץ הדם. ידוע אמנם שירידה במשקל משפרת את תסמיני דום הנשימה בשינה אבל נראה שללא טיפול בכל גורמי הסיכון האחרים לא תהיה לטיפול ב – CPAP כל השפעה לטובה על הסיכון הקרדיו-וסקולרי.