האם תדירות קטנה של ארוחות היא חזאית להתפתחות של יל"ד חדש, להתקדמות לחץ הדם ולקשיות העורקים?

מטרת המחקר שבוצע ביוון היתה להעריך באופן פרוספקטיבי את כושר החיזוי של תדירות הארוחות על התקדמות טרשת העורקים והתפתחות יל"ד חדש במשך מעקב של 5 שנים במבוגרים ללא מחלה קרדיו-וסקולרית. תדירות הארוחות בין יתר מרכיבי התזונה נבדקה בקרב 115 מתנדבים ללא סוכרת מתוך הקהילה (גיל ממוצע 54, 45 נשים) בביקור הבסיסי. בביקור זה נבדקו פרמטרים מטבולים שקשורים בתדירות הארוחות, סמני טרשת העורקים כולל מדד האוגמנטציה, מהירות גל הפעימה ולחץ הדם. בעיבוד לפי מודלים קווים מעורבים נמצאה קורלציה מובהקת בין תדירות נמוכה של ארוחות בבסיס לבין התקדמות מהירות גל הפעימה, עם מדד האוגמנטציה, עם לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ועם התפתחות של יל"ד חדש. ממצאים אלו נשארו מובהקים גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים מסורתיים, למהירות הדופק, למדד של תנגודת לאינסולין וצריכה הכללית של אנרגיה.

Karatzi K, Georgiopoulos G, Yannakoulia M, et al. Eating frequency predicts new onset hypertension and the rate of progression of blood pressure, arterial stiffness, and wave reflections. J Hypertens. 2016 Jan 14. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
נושא ההתנהגות התזונתית מעסיק לאחרונה את המחקר במקום הערכת הרכב המזון והשפעתו על הבריאות והחולי. תדירות הארוחות קשורה בהעדפת סוג המזון וערכים חברתיים שמשתקפים בחלוקת צריכת המזון והאנרגיה היום יומית. נתונים קיימים מראים שהגדלת תדירות הארוחות קשורה בפרופיל שומני טוב יותר, בירידה בתנגודת לאינסולין והסיכון לתסמונת המטבולית. המחקר הנוכחי הוא הפרוספקטיבי הראשון שתומך בקשר ישיר בין תדירות האכילה והתפתחות של יל"ד ונזק לאברי מטרה לאחר מעקב של 5 שנים. קיים קושי להסביר את המנגנון שקשור בממצאים אלו. הנחת המחברים היא שצריכה מוגברת של ארוחות (כמו 6 פעמים ביום) גורמת לירידת מדד האוגמנטציה לאחר הארוחות למשך כ – 12 שעות, מורידה את ריכוז האינסולין ומורידה את פעילות HMG-CoA reductase ומכאן את סינטזת הכולסטרול. הקשר ההפוך בין תדירות הארוחות עם מדד האוגמנטציה שהוא סמן של החזרת גל הפעימה תומך בהנחה שחלק מקשיות העורקים והתנגודת ההיקפית קשורים במנהגי האכילה. הקשר ההפוך בין תדירות הארוחות לבין התפתחות של יל"ד חדש מקביל לקשיות העורקים והחזרת הגל מצביע על האפשרות שאכילה עם תדירות גדולה יכולה למנוע התפתחות של יל"ד. מגרעתו העיקרית של מחקר זה היא שהוא מבוסס על נוהגי אכילה של 3 ימים בבסיס ללא כל מעקב על נוהגים אלו בהמשך. מחקר עתידיים צריכים להשוות התערבויות בנוהגי האכילה למעבר של ריבוי ארוחות ביום לעומת בקרה עם נוהגי אכילה רגילה.