מטרת הסקירה והמטה-אנליזה היתה לבדוק השפעת איזון נמרץ או רגיל בקשישים מעל גיל 60. נכללו 21 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם השוואת יעדים או נמרצות הטיפול ו – 3 מחקרי תצפית שבהם נבדקו תופעות הלוואי. תשעה מחקרים סיפקו ראייה חזקה מאד שאיזון לחץ הדם מתחת ל – 150/90 ממ"כ הוריד באופן מובהק את הסיכון היחסי לתמותה ב – 10%, את האירועים הלבביים ב – 23% ואת השבץ המוחי ב – 26%. ששה מחקרים בדרגת ראיה של חוזק מתון הראו שיעד נמוך יותר (140/85 (≤קשור בירידה שולית שאינה מובהקת של אירועים לבביים, שבץ מוחי ותמותה נמוכה יותר. ראיה בחוזק מתון מראה שיעדי לחץ דם נמוכים יותר לא מעלים את הנפילות או את ההפרעה הקוגניטיבית אבל שיעור ההיפוטנסיה, העילפון ומספר התרופות היה גדול יותר.
Weiss J, Freeman M, Low A, et al. Benefits and harms of intensive blood pressure treatment in adults aged 60 years or older: A Systematic review and meta-analysis. Ann Intern Med. 2017 Jan 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
לפנינו עוד עיבוד סטטיסטי שמכיל מחקרים חדשים כולל מחקר SPRINT שנותן לאלו שעדיין סומכים על מדידות לחץ דם במרפאה עוד 10 מ"מ כדי פחות "להתאמץ" להוריד את לחץ הדם באלו מעל גיל ששים ומעלה. לא ברור לי גם מה חדש כאן?. הרי ב – JNC -8 שנכתב ע"י חצי מחברי הועדה היתה בדיוק המלצה דומה וכזכור, זה עורר גל של ויכוחים על איך הם "העיזו" להוריד סף זה כבר מגיל 60 ולא מגיל שמונים. ב"חדשות" בחודש הקודם הבאתי מטה-אנליזה אחרת שבה נמצא שטיפול נמרץ בקשישים מעל גיל 65 להורדת לחץ הדם (לא צויין לאיזו רמה) היה קשור בירידות מובהקות של 29% באירועים CV גדולים, ב – 33% בתמותה CV וב – 37% באי ספיקת לב. במטה-אנליזה הנוכחית מנסים לשכנענו שדווקא טיפול פחות נמרץ הוא יותר טוב. בנוסף, התייחסתי למחקר מבוקר שנערך אמנם ביפאן אבל ברשימת החוקרים נמצאו גם מומחי יל"ד אמריקאים כמו Bakris שכתב גם את מאמר המערכת למטה-אנליזה הקודמת וכן Susan Oparil ובו נמצא שדווקא יעד בין 130-144 ממ"כ הוא הכי בטוח וקשור בהורדת האירועים ה – CV ו התמותה. לא ברור לי גם איך אפשר להשוות את מחקר SPRINT ו – ACCORD עם מחקרים אחרים שנכללו במטה-אנליזה הנוכחית כאשר שיטת מדידת לחץ הדם בשניהם היתה שונה לחלוטין מיתר המחקרים, בשניהם נכללו אנשים שרובם היו עם לחץ דם מאוזן ורק אלו עם סיכון CV גדול. יתרה מכך ב – SPRINT מעל גיל 75 נכללו גם חולים שבריריים אבל לא במחקרים האחרים. זאת הסיבה שהמחברים מעירים בסוף שאין להם מידע לגבי השפעת הורדת לחץ הדם באנשים שבריריים או עם מחלות כרוניות מרובות. זאת גם גישתי להנחיות החדשות של ה- American College of Physicians ושל ה – American Academy of Family Physicians שאני מביא בהמשך.