מטרת ההצעה של חוקרים בשטחי יל"ד ונפרולוגיה מאוניברסיטת סלוניקי ביוון היתה הצורך בשיפור הטיפול והמעקב של לחץ הדם במחלת כליות כרונית ע"י ביצוע המדידות בבית. יתרונה של מדידת לחץ הדם בבית נובעת בעיקר מהסיבות הבאות: 1. קושי לאיזון לחץ הדם והשונות הגדולה שלו במחלת כליות כרונית. 2. דיוק גרוע של מדידות לחץ הדם במרפאה במעקב אחרי איזון לחץ הדם ואיתור יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך. 3. ערך נמוך מאד של מדידה רוטינית של לחץ הדם במרפאה בחיזוי ההתקדמות ארוכת הטווח של הנזק לאברי מטרה. 4. עליונותה של המדידה בבית על המדידה במרפאה בקביעת הפרוגנוזה של הסיכון וההיארעות של אי ספיקת כליות סופנית ותמותה. לטענתם, הרעיון של טיפול ביל"ד בהסתמכות על מדידות בבית הוא עוד יותר רלבנטי באלו עם המודיאליזה בגלל שונות גדולה מאד בלחץ הדם תוך הדיאליזה ובין הדיאליזות וערך גרוע של מדידת לחץ הדם הקונבנציונלית סביב הדיאליזה בהערכת העומס האמיתי של לחץ הדם שנמדד מחוץ לדיאליזה בבית או ע"י ABPM. יש לבצע מחקרים אקראיים להשוואת טיפול בלחץ הדם מבוסס- מדידות בבית לבין המדידות הרגילות כדי להוכיח את הזמינות והיעילות של המדידות בבית וכדי לשכנע את הרופאים להשתמש במדידות אלו כגישה סטנדרטית לטיפול ביל"ד בעיקר באנשים על מחלת כליות כרונית או עם אי ספיקת כליות סופנית.
Georgianos PI, Champidou E, Liakopoulos V, et al. Home BP-guided antihypertensive therapy in chronic kidney disease: more data are needed, J Am Soc Hypertens 2018, Feb 10. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מספר עולה של מחקרים מראה שמדידת לחץ הדם במרפאה אינה מתאימה לא לאיבחון סופי של יל"ד ולא למעקב כאשר אין מתבצעות מדידות מחוץ למרפאה. כידוע, ההנחיות האמריקאיות החדשות כוללות המלצה ברורה בכיוון זה. קשה לי להבין איך בכלל ניתן לקבוע לפי מדידה בודדת אפילו אם היא כפולה האם המטופל סובל מיל"ד של החלוק הלבן או מיל"ד ממוסך. נושא זה חשוב במיוחד במחלת כליות כרונית. במספר מחקרי תצפית פרוספקטיביים שנערכו בחולים במחלת כליות כרונית נמצא שלמדידות לחץ דם במרפאה יש ערך מוגבל בחיזוי הסיכון להידרדרות לאי ספיקת כליות סופנית או לתמותה. בניגוד לכך, מדידות בבית היו חזאים חזקים ועצמאיים להיארעות של אי ספיקת כליות סופנית או תמותה באלו עם שלבים ראשונים של מחלת כליות כרונית בבסיס. באופן רוטיני, הטיפול הרגיל ביל"ד ובחולי דיאליזה הוא ע"י מדידת לחץ הדם מיד לפני ביצוע הדיאליזה ולאחריה. תבנית טיפול זה מוגבלת בגלל אי דיוק באבחנה ובמשמעות הפרוגנוסטית של מדידות לחץ הדם סביב הדיאליזה. מדידות אלו לפני ואחרי הדיאליזה אינן מבטאות הערכות מדויקות על עומס לחץ הדם בתקופות שבין הדיאליזות כאשר הן הושוו לניטור אמבולטורי של לחץ הדם. בנוסף, דיוקו של לחץ הדם לפני ואחרי הדיאליזה גם אם הוא ממוצע של 6 דיאליזות עוקבות הוא נמוך ביותר בהשוואה למדידות בבית או ב – ABPM בין הדיאליזות בחיזוי קיומו של LVH וחיזוי הפרוגנוזה של תמותה מכל סיבה. תמיכה נוספת לגישה זאת ניתנת ע"י 2 עיבודים של מחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort שהראו שלמדידת לחץ הדם מחוץ לדיאליזה יש קשר קווי חזק עם הסיכון ה – CV ותמותה מכל סיבה. מחברי ההצעה אינם מתייחסים לשיטות או לשיטה העדיפה של מדידת לחץ הדם בבית כי למיכשור ולשיטות המדידה, מספר הפעמים ביום, בערב או בבוקר או בשניהם ולמספר ימי המדידות יש חשיבות גדולה ביותר בקביעת לחץ הדם שימצא בקורלציה הטובה ביותר עם לחץ הדם בערות ב – ABPM.