מטרת המחקר הרב-מרכזי היפאני היתה לבדוק את השפעת המשקל על הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי והפרשת חלבון בחולים מאובחני-ביופסיה כסובלים מנפרוסקלרוזיס היפרטנסיבית. נכללו 97 חולים עם אבחנה של נפרוסקלרוזיס היפרטנסיבית ב – 13 מרכזים. נבדק הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי והפרשת חלבון בשתן באנשים עם משקל עודף (BMI שווה או מעל 25) או באלו ללא משקל עודף והשינויים ב – GFR. בסיום המחקר היה הגיל ממוצע של 54, לחץ הדם הממוצע 138/80 ממ"כ, eGFR של 53 והפרשת חלבון של 0.2 גרם ליום בשתן. לחץ הדם הסיסטולי נמצא בקורלציה מובהקת עם רמת החלבון בשתן בחולים שסבלו גם מהשמנת יתר (38 חולים) בהשוואה לאלו ללא השמנת יתר (59).בעיבודים רגרסיבים עם מישתנים רבים נמצאה אינטראקציה בין משקל עודף עם לחץ הדם הסיסטולי ברמות גבוהות של הפרשת חלבון שנשאר מובהק למרות תיקנון לגיל, מגדר וערפלנים נוספים. האינטראקציה בין המשקל ולחץ סיסטולי שווה או מעל 140 ממ"כ היתה קשורה באופן מובהק עם ירידה גדולה יותר ב – eGFR במעקב של 3 שנים.
Kohagura K, Furuichi K, Kochi M, et al; Research Group of Diabetic Nephropathy and Nephrosclerosis, Ministry of Health, Labour and Welfare of Japan, and Japan Agency for Medical Research and Development. Amplified association between blood pressure and albuminuria in overweight patients with biopsy-proven hypertensive nephrosclerosis. Am J Hypertens. 2019 Jan 26. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שעלייה בלחץ הדם נמצאת בקורלציה ישירה עם עלייה בהפרשת החלבון בשתן באנשים שסובלים מהשמנת יתר עם נפרוסקלרוזיס שמאובחן ע"י ביופסיה אבל לא באלו ללא משקל עודף. יתרה מכך, הפעילות ההדדית בין המשקל ולחץ הדם הסיסטולי באלו עם רמות גבוהות יותר של חלבון בשתן נשארה מובהקת למרות תיקנון לערפלנים. כלומר, שהקשר בין הלחץ הסיסטולי והפרשת החלבון מתגבר ואיתו הנזק לכליות בחולים עם משקל עודף ועם נפרוסקלרוזיס היפרטנסיבית. מנגנון אפשרי לקורלציה החיובית בין לחץ הדם והפרשת החלבון בשתן בחולים עם משקל עודף ונפרסקלרוזיס הוא שמשקל עודף יכול להפריע לוויסות העצמי של הארטריולות הנכנסות (afferent) וגם להגדלת הגלומרולי כפי שדווח ממחקר קודם. במטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה ב – BMI נמצא שהשמנה בפני עצמה מעלה את הסיכון לדירדור בתיפקודי הכליות. שילוב עם יל"ד מעלה עוד יותר סיכון זה. גורמים נוספים שיכולים להחמיר סיכון זה הם סוכרת והיפרטריגליצרידמיה שבמחקר הנוכחי נשללו ע"י הכללתם בתיקנון לערפלנים. נמצאה גם הפרעה בתיפקוד הפודוציטים באנשים עם השמנה. מתוצאות מחקר זה ניתן להסיק שהשמנה יכולה להאיץ את ההידרדרות בתיפקודי הכליות דרך הגברת הנזק לכליות שנגרמת ע"י יל"ד בחולים עם נפרוסקלרוזיס. דווח שירידה במשקל הורידה את הפרשת החלבון בשתן ומובן מאליו שאיזון לחץ הדם במקרים אלו יכול למנוע את התקדמות הנפרוסקלרוזיס.