מטרת המחקר האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין סמנים דלקתיים עם יל"ד עמיד לטיפול וסיבוכיו בחולי מחלת כליות כרונית. בעיבוד נכללו 1,359 חולים במסגרת מחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort שסבלו מיל"ד עמיד לטיפול ו – 2,008 חולים ללא עמידות לטיפול. בעיבוד מסג "חתך" נבדק הקשר בין הסמנים ויל"ד עמיד לטיפול תוך תיקנון לגורמי סיכון דמוגרפיים, סגנון החיים, גורמי הסיכון הקלאסיים והטיפולים. נמצא שהשלישון העליון לעומת השלישון התחתון של רמות סמני הדלקת היה קשור בסיכון מוגבר מובהק עם יל"ד עמיד לטיפול במחלת כליות כרונית של 1.49 עם אינטרלויקין-6, של 1.20 עם TNF-α (tumor necrosis factor-α) ועם סיכון מופחת ומובהק של 0.77 עם TGF-β (transforming growth factor-β). פיברינוגן, CRP, IL-1β ונוגדן לקולטן IL-1 לא היו קשורים באופן מובהק ביל"ד עמיד לטיפול.
Chen J, Bundy JD, Hamm LL, et al. Inflammation and apparent treatment-resistant hypertension in patients with chronic kidney disease. Hypertension. 2019 Feb 19: [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שסמנים דלקתיים ספציפיים כולל IL-6, TNF-α ו – TGF-β ולא סמני דלקת אחרים קשורים באופן מובהק ביל"ד עמיד לטיפול במחלת כליות כרונית ללא כל קשר לשימוש בתרופות בעלי השפעה נוגדת דלקת כמו מעכבי RAS או סטטינים. במחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis) נמצא שהסמנים הדלקתיים IL-6 ו – CRP הם חזאים להיארעות של יל"ד בגיל הביניים ובקשישים ללא CVD. הסמנים הדלקתיים IL-6 ו – TNF-α נמצאו מוגברים בחולים עם מחלת כליות כרונית והיו קשורים באופן הפוך עם eGFR. דווח גם שהשכיחות של יל"ד עמיד לטיפול היא גבוהה בחולים עם ערכים נמוכים של eGFR. ממצאים אלו ותוצאות המחקר הנוכחי מניחים שמסילות דלקתיות ספציפיות שמערבות IL-6 ו – TNF-α קשורות כנראה בסיכון גבוה ללחץ דם עמיד לטיפול במחלת כליות כרונית ללא קשר עם ההשפעה נוגדת הדלקת של מעכבי RAS וסטטינים. הממצא ש – TGF-β קשור באופן הפוך עם העמידות לטיפול מתקשר לממצאי מחקר אחר שבו נמצא שרמתו היא נמוכה בחולים עם eGFR נמוך יותר. TGF-β מעכב את יצירת IL-1β, CD4+ ו-CD8+ שמפעילים את יצירת הלימפוציטים ולכן מעכב את יצירת IL-6 ו – TNF-α ויכול להגביר את התנגודת של לחץ הדם או את איזון לחץ הדם. היעדר של hs-CRP כגורם דלקתי שמעורב ביל"ד עמיד לטיפול במחלת כליות כרונית נובע כנראה מהפעילות של הטיפול במעכבי RAS ללא קשר להשפעתם על הורדת לחץ הדם. hsCRP נמצא כחזאי להתפתחות יל"ד רק בחולים ללא מחלת כליות כרונית. מעניין גם שהקשר בין יל"ד עמיד לטיפול ותמותה CV ותמותה מכל סיבה היא עצמאית ואינה קשורה בגורמי הסיכון הקלאסיים ובדלקת. הסיבה המשוערת לממצא זה היא שדלקת אינה מסבירה את הסיכון ה – CV והתמותה מעבר לגורמי הסיכון האחרים. אפשרות אחרת היא שדלקת יכולה להיות גורם אטיולוגי נוסף של יל"ד עמיד לטיפול והנזק הואסקולרי שאינו הפיך או שניתן לשינוי ע"י מודיפיקציה של גורמי הסיכון המסורתיים והדלקת. מכאן, מניעת יל"ד עמיד לטיפול ע"י שיטות שמתמקדות בדלקת היא אולי הפיתרון להורדת השפעתו השלילית על התוצא הקליני. חסרונו הגדול של מחקר זה היותו מסוג "חתך" ולא ניתן לקבוע סיבתיות ושמדידות לחץ הדם בוצעו רק במרפאה ולכן לא ניתן לשלול יל"ד של החלוק הלבן.