מטרת מחקר ה"חתך" שנערך ב – 4  בדיקות סקר אמריקאיות היתה לבדוק קשר בין תרגילי כוח והשכיחות של יל"ד בקרב מדגם גדול של מבוגרים בארה"ב. נכללו בו 1,539,309 בגיל 18 ומעלה. נלקחו נתונים על תדירות של תרגילי חיזוק שרירים ודיווחים אישיים על אבחנת יל"ד. בעיבוד הסטטיסטי נמצא שיחסי השכיחות היחסית של יל"ד שבהשוואה לאלו ללא כל תרגולי חיזוק שרירים היתה 0.67 בביצוע פעם בשבוע, 0.67 – פעמיים בשבוע, 0.70 – שלוש פעמים בשבוע), 0.61 – ארבע פעמים, 0.62, – 5 פעמים, 0.60 – שש פעמים, ו- 0.83 – לפחות 7 פעמים בשבוע. הקשר נשאר מובהק גם לאחר התיקנונים הסוציו-דמוגרפיים (גיל, מגדר), מאפייני סגנון חיים (תרגילים אאירוביים, BMI, דירוג אישי של הבריאות, עישון ואלכוהול) ומחלות (כמו דלקות מפרקים, סוכרת ודיכאון)

Bennie JA, Lee DC, Brellenthin AG, et al. Muscle-strengthening exercise and prevalent hypertension among 1.5 million adults: a little is better than none. J Hypertens. 2020 Feb 20. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי נמצא שעיסוק בכל אחד מתרגילי חיזוק השרירים היה קשור בהסתברות נמוכה של 17-40% לשכיחות של יל"ד. ממצא נוסף הוא שבהשוואה ליחס סיכון דומה שנמצא בקרב אלו שעוסקים בין 1-6 פעמים בשבוע עולה השכיחות של יל"ד ב – 24% באלו עם התדירות הגדולה ביותר. המחברים מציינים שלא ניתן להוציא אמנם כל מסקנות מממצא זה בגלל היות המחקר מסוג "חתך" אבל גם במחקרים אחרים נמצא קשר בצורת U בין מספר התירגולים בשבוע לבין ההיארעות של היפרכולסטרולמיה, מחלה CV ותמותה מכל סיבה. הסברים אפשריים לכך – שתרגילי חיזוק שרירים מעלה באופן עצמאי את קשיות העורקים שקשורים בעליית לחץ הדם. שנית, אוכלוסיות או אתלטים שעוסקים ברמה גבוהה של תרגילי חיזוק שרירים סובלים משכיחות גדולה יותר של יל"ד בהשוואה ללא אתלטים. שלישית, קיימת אפשרות שאלו עם מחלות כרוניות עוסקים בפעילות גופנית מוגברת לשיפור בריאותם, רביעית, קיימת אפשרות שאלו עם מחלות כרוניות מדווים על יותר מאשר פעילותם האמיתית, חמישית, שאלו עם תדירות גדולה יותר של תירגול הם מבוגרים יותר, עם השכלה והכנסה נמוכים יותר, הם מעשנים, מדווחים על מצב בריאות נמוך וסובלים ממספר מחלות רב יותר. כל ההסברים האלו אינם משכנעים ואני מטיל ספק באמינותם של רישומים שנערכים בסקר רפואי לא כל שכן שבמחקר מסוג "חתך" לא ניתן לקבוע סיבתיות.