מטרת המחקר הרטרוספקטיבי שבוצע בנתוני עוצבה של הביטוח הלאומי של קוריאה היתה לבדוק האם ערכים גבוהים מהתקין של לחץ הפעימה קשורים בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ולתמותה מכל סיבה. המשתתפים בגיל 40-69 בבסיס רובדו לאלו ללא יל"ד, ליל"ד בדרגה 1 ויל"ד בדרגה 2. כל קבוצה סווגה לעוד 5 קבוצות מופרדות של עליות של 10 ממ"כ בלחץ הפעימה. משלב התוצא הראשוני היה אירועים מוחיים או תמותה מכל סיבה לאחר תיקנון לערפלנים. תוך מעקב חציוני של 12 שנות מעקב אירעו 18,444 (15%) תוצאים ראשוניים מקרב 12,273 ו – 10,096 (11.4%) מקרב 88,550 נשים. לאחר תיקנון מלא לערפלנים נמצא שיחס הסיכון של לחץ הפעימה באלו עם יל"ד בדרגה 1 של 31-40, 41-50, 51-60 ומעל 60 ממ"כ היה 1.112, 1.035, 1.009 ו – 1.324 בהשוואה ללחץ פעימה שווה או נמוך מ – 30 ממ"כ. יחס הסיכון בגברים עם יל"ד בדרגה 2 היה 1.069, 1,059, 1.1.23 ו – 1.202 בהשוואה ללחץ פעימה שווה או מתחת ל – 30 ממ"כ. ממצאים אלו לא היו מובהקים בנשים.
Lee JW, Shin SJ, Kim J, Kang HT. Higher Pulse Pressure Is Associated With Increased Risk of Cardio-cerebrovascular Disease and All-Cause Mortality: A Korean National Cohort Study. Am J Hypertens. 2022 Jul 1;35(7):647-655.
הערה
ממצאי עיבוד רטרוספקטיבי זה מראים שלחץ הפעימה הגבוה ביותר (מעל 60 ממ"כ) קשור באופן מובהק בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ותמותה מכל סיבה לעומת לחץ הפעימה הנמוך ביותר (שווה או מעל 30 ממ"כ) ורק בגברים הוא מגיע למובהקות סטטיסטית. הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי עולים לרוב עד גיל 55 לאחר מכן הלחץ הדיאסטולי יורד והלחץ הסיסטולי ממשיך לעלות ולכן לחץ הפעימה עולה עם הגיל ויל"ד סיסטולי בדיד קיים סביב 65% מכלל האוכלוסייה הקשישה. מסיבה זאת עלייה בלחץ הפעימה נובעת מהזדקנות תקינה. טרשת העורקים גורמת לנוקשות ניוונית של העורקים, מעלה את מהירות גל הפעימה ומורידה את ההיענות שלהם. ההשפעה לטובה להורדת לחץ הדם על הסיכון לפתח אירועים בחיים ותמותה שקשורה באירועים אלו היא לרוב בגלל הורדת הלחץ הסיסטולי ולכן ההנחיות הקיימות כיום הן להורדת הלחץ הסיסטולי מאשר איזון לחץ הפעימה. במחקר הנוכחי נמצא שעלייה בלחץ הפעימה בטרום-יל"ד או יל"ד העלתה את הסיכון לאירועים מוחיים ותמותה מכל סיבה גם לאחר תיקנון לטיפול התרופתי, הסיבה לתיקנון זה היא שהקבוצה עם עלייה בלחץ הפעימה יכולה גם לכלול אנשים עם יל"ד שאינו מטופל או אינו מאוזן. תוצאות אלו יש לקחת בזהירות מהיות המחקר תצפיתי רטרוספקטיבי ולא ניתן לקבוע סיבתיות.