מטרת מחקר ה"חתך" האמריקאי היתה לבדוק האם ביצוע ABPM מרכזי במשך 24 שעות יוסיף ערך פרוגנוסטי לסיכון של מחלה CV בהשוואה למדידות לחץ הדם הברכיאלי בנקודת זמן יחידה. נבדק הסיכון ה – CV בקרב 32 (גיל ממוצע 39, 22 נשים) מבוגרים שהיו חיוביים ל – COVID-19 ו – 43 (גיל ממוצע 28, 26 נשים) כבקרה. מדידת העומס ההמודינמי כלל לחץ סיסטולי ודיאסטולי ברכיאלי ומרכזי, לחץ הפעימה, מדד האוגמנטציה, מהירות גל הפעימה, ויחס השונות של לחץ הדם. נמצא שמשתתפים שהיו חיוביים ל – COVID-19 חוו 6 ± 4 תסמינים לאחר 122 ± 123 ימים שהיו חיוביים וסבלו מהמחלה. לא נמצאו כל הבדלים מובהקים במדידות במשך 24 שעות, ביום ובלילה בעומס ההמודינמי ההיקפי או המרכזי בין אלו שחלו לבין הבקרה.
Heckel AR, Arcidiacono DM, Coonan KA, et al. Twenty-Four-Hour Central Hemodynamic Load in Adults With and Without a History of COVID-19. Am J Hypertens. 2022 Nov 2;35(11):948-954.
הערה
לא נמצא כל הבדל במדדי לחץ הדם ההיקפי והמרכזי, בלחץ הפעימה, במדד האוגמנטציה, במהירות גל הפעימה, במידת ה – dipping בלילה, ומדד נוקשות העורקים האמבולטורי בקרב משתתפים עם או ללא היסטוריה של COVID-19 וזאת, בניגוד להנחה שחולי קורונה בשלב הריפוי יגיבו בצורה שונה מאנשים שלא חלו. ממצאים אלו מעלים את ההנחה שחולים שהחלימו ממחלה קלה עד בינונית אינם סובלים מעומס המודינמי מוגבר בהשוואה לאלו שלא חלו. ממצאים אלו שונים מממצאים קודמים שמצאו עלייה בסיכון להתפתחות יל"ד חדש והפרעה וסקולרית בגלל היעדר קבוצת ביקורת או איסוף נתונים על המחלה לפני הופעתה. מגפת הקורונה בפני עצמה יכולה לגרום לשינויים אפשריים של ערפלנים במערכת ה – CV כולל איכות השינה ותסמינים נפשיים שלא תוקפו במחקרים הקודמים. בנוסף, עלייה בלחץ הדם או התפתחות חדשה של יל"ד לאחר המחלה מקבילה למגמה לעלייה בלחץ הדם שמופיע תוך מגפה. לפני ביצוע מחקרים נוספים לא ניתן לקבוע האם הפגיעה ה – CV במחקרים אלו קשורה ישירות במחלה או האם הם סמנים שנצפים במגפת הקורונה באופן כללי. ניתן לומר, שבקבוצת חולי הקורונה והבקרה במחקר הנוכחי לא היו שינויים מובהקים באיכות השינה, בתחושת דחק או חרדה, בתסמיני דיכאון, בתסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית וברמת הפעילות הגופנית שכנראה תרמו לממצאי המחקר שבו לא נמצא כל הבדל בין שתי הקבוצות בעומס ההמודינמי. יש לציין גם שהמשתתפים שהיו חולים בצורה קלה עד בינונית לא אושפזו תוך המעקב הממוצע של 4 חודשים. הביקורת העיקרי שלי על ממצאי מחקר זה הוא שלא נכללו חולים עם מחלה קשה שהצריכה בחלקם אישפוז ואף שימוש באקמו וכמובן גם מספר המשתתפים היה קטן.