מטרת המחקר שבוצע ע"י ה – , National Institute of Environmental Health Sciences, NIH היתה להעריך בקרב 4.124 נשים את שיעורי תתי-הקבוצות של כדוריות לבנות במחזור משיעורי הלימפואידים והמיאלואידים לאחר פירוק מתילציה של DNA ספציפית – לתא. יתר לחץ הדם בבסיס הוגדר ע"י שימוש עכשווי עם תרופות ליל"ד ו/או מדידות לחץ הדם ו/או היארעות חדשה של יל"דשזוהו תוך מעקב של שאלוני בריאות חד שנתיים שיעורי תאי B גדולים יותר ו – naïve CD4+ helper T cell נמצאו בקרב נשים ללא יל"ד שהיו קשורים בהמשך ביחס סיכון מוגבר ומובהק להיארעות של יל"ד (1.17 ו – 0.88 לאחר תיקנון בהתאמה). מדידות לחץ הדם בבסיס היו קשורות בדומה בצורה חיובית עם תאי B ובאופן הפוך עם naïve CD4+ helper T cells. נשים עם יל"ד בהשוואה לנשים ללא יל"ד היו עם שיעורי ניטרופילים גדולים יותר (יחס סיכון מובהק של 1.18) ושיעורים נמוכים יותר של CD4+ helper T cells (יחס סיכון מתוקנן מובהק של 0.81), natural killers (סיכון מתוקנן ומובהק של 0.82) ותאי B (יחס סיכון מובהק ומתוקנן של 0.84).
Kresovich JK, Xu Z, O'Brien KM, Parks CG, et al. Peripheral Immune Cell Composition is Altered in Women Before and After a Hypertension Diagnosis. Hypertension. 2023 Jan;80(1):43-53.
הערה
תוך מעקב של 15 שנה אחרי נשים ללא יל"ד נמצא ששיעורי תאי B גדולים יותר לעומת שיעורי תאי CD4+ helper T cell נמוכים יותר היו קשורים עם שיעור גבוה יותר של היארעות יל"ד. בדומה, מדידות גבוהות יותר של יל"ד בבסיס היו גם הם קשורות בשיעורים גדולים יותר של תאי B ונמוכים יותר של תאי CD4+ helper T שיעורים גדולים של גרנולוציטים ושיעורים נמוכים יותר של תתי קבוצות אחרות של ליקוציטים. הקשרים עם השכיחות של יל"ד נבעו בראש וראשונה ע"י עלייה בניטרופילים בנשים עם יל"ד. לחץ דם גבוה נובע כידוע מהפרעה לוויסות נפח הדם. מתפוקת הלב ומסיבות וסקולריות אלא שגם מערכות אחרות פועלות במקביל. הקשר בין דלקת בהפרעה באנדותל נמצא באוטופסיות בהם נמצא קיום של נוגדנים עצמיים במרבית העורקים הגדולים בחולי יל"ד ובמספר מחקרים תצפיתיים ניטרו את רמות האימונוגלובולינים בחולי יל"ד. מחקרים בשטח זה בבני אדם עדיין מעטים מאד עם מספר מועט של מחקרים אפידמיולוגיים בתת-אוכלוסיות על שינויים אימוניים באנשים עם וללא יל"ד שאינם מטופלים תרופתית ובחולי יל"ד מטופלים עם דיכוי אימוני שקשורים בהפרעה אוטואימונית. מחקרים אלו בדקו שינויים אימוניים שהיו שונים בחולי יל"ד לעומת נורמוטנסיביים ואיך הטיפול המדכא אימוני הראה שיפור מה (לא מובהק) בלחץ הדם. ממצאי המחקר הם עקביים גם עם מודלים של חיות ובמחקרים של אקראיות מנדליאלית. במחקר הנוכחי מנקודת מבט אפידמיולוגי קיימת מגבלה להבנת ההבדלים בקשר עם מוצא גנטי (לדוגמא כמו גזע). יש צורך במחקרים עתידיים לבדיקת הקשר ההפוך בין NK לתאי T ציטוטוקסיים לפי גזע. מצד שני, העובדה שבמחקר הנוכחי השתתפו רק נשים מעלה שאלה מרתקת נוספת שלא נבדקה היא מה היה שיעור הנשים שהיו בהיריון ואף בקדם-אקלמפסיה שקשורה בנוגדנים עצמיים עם פוטנציאל לסיכון מוגבר של לחץ הדם בחיים המאוחרים. לא נחקר עדיין האם ממצאים דומים לממצאי המחקר הנוכחי בנשים מתאימים גם לגברים. שימוש במתילציית ה – DNA במחקרים עתידיים תוך שימוש במידע על ספירת דם יכולים לעזור למצוא קשרים אחרים שקשורים למוצא אתני ושינויי מגדר. לסיכום – במחקר הנוכחי נמצא שריבוי של תאי B ו"עייפות" של תאי CD4+ helper T יכולים להקדים התפתחות של יל"ד וניטרופילים רבים יותר בנשים ולשקף קשר בין יל"ד ודלקת כרונית.