מטרת המחקר האיטלקי-אירי היתה לזהות את השכיחות של שבריריות (frailty) בקשישים במדגם של קשישים שאינם מאושפזים תוך שימוש ב – 6 הגדרות שונות. בנוסף, לבדוק קורלציה קלינית של שבריריות ומידת הסכמה בין ההגדרות השונות של שבריריות. במחקר הניסיוני HYPER-FRAIL נכללו חולי יל"ד בגיל 75 ומעלה משתי מרפאות גריאטריות של ביה"ח בפלורנס איטליה שכללו ארבע סקאלות של שבריריות: [Fried Frailty Phenotype, Frailty Index, Clinical Frailty Scale (CFS), Frailty Postal Score] ושני מבחני ביצוע גופני: [Short Physical Performance Battery (SPPB) and usual gait speed] ונבדקה ההסכמה בין ששת המבחנים והמאפיינים הקליניים הבלתי תלויים שקשורים בשבריריות. נכללו 121 משתתפים (גיל ממוצע 81, 60% נשים), השכיחות של שבריריות נעה בין 33 ל – 50% בהתאם למבחן שנבדק. הסכמה בינונית נמצאה בין: Fried Frailty Phenotype, Frailty Index and SPPB, and between Frailty Index and CFS. הסכמה נמוכה או חלשה בין יתר המדדים (K< 0/60). שימוש בעזרי הליכה או תסמיני דיכאון היו קשורים באופן עצמאי בשבריריות למרות ההגדרה בה השתמשו. התאמה בשבריריות כללה גם דמנציה, נכות ומחלות נלוות אבל לא ערכי לחץ דם במרפאה או ב – ABPM.
Rivasi G, Ceolin L, Turrin G, et al. Prevalence and correlates of frailty in older hypertensive outpatients according to different tools: the HYPER-FRAIL pilot study. J Hypertens. 2023 Sep 13. Epub ahead of print.
הערה
הממצאים העיקריים של מחקר זה מראים ששבריריות ויל"ד שכיחים בקרב קשישים לפחות 1 מתוך 3 חולי יל"ד קשישים מוגדר כשברירי ללא קשר לשיטת האיבחון של שבריריות. מצד שני, השכיחות של שבריריות משתנה על פני שיטות האיבחון השונות וקיימת חפיפה בינונית בין 4 סקאלות של שבריריות. ערכי לחץ הדם במשך 24 שעות אינם קשורים בשבריריות ולעומת זאת, השימוש בעזרי הליכה וקיום של תסמיני דיכאון היו המישתנים היחידים שהיו קשורים באופן מובהק בכל מבחני השבריריות שנבדקו. במחקרי HYVET ו – SPRINT בקשישים הוגדרה שברירות רק פי מדד השבריריות והיתה 30.9%. במחקר הנוכחי היתה השכיחות לפי אותו מדד 40%. המחקר הנוכחי כלל שיעור גדול יותר של מחלות נלוות ומורכבות בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה למדגם קהילתי והשכיחות העקבית של 37% על פי Fried Frailty Phenotype במדגם המחקר שכלל חולי יל"ד במרפאה יועצת קרדיולוגית. השוני בין המבחנים השונים לקביעת שבריריות יוצר בלבול בקרב משתמשים וממצאים לא חד-משמעותיים בין המחקרים. יש חשיבות להגיע להסכם מהו "סטנדרט הזהב" שבו ישתמשו כל המחקרים העתידיים ויאפשרו לקבוע מהי השכיחות ומהו הטיפול ביל"ד אם בכלל בקשישים השבריריים.