האם דיווח עצמי על נחירות ליליות וישנוניות ביום קשורים בסיכון מוגבר ליל"ד?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע בצרפת היתה לבדוק האם נחירות וישנוניות יומית קשורים בהיארעות של יל"ד. במחקר אוכלוסייה של עוצבה מבוססת על חולים ממחקר CONSTANCES נכללו משתתפים לא יל"ד בגיל 18-69 בשנים בין 2012 ל – 2016 שמוינו לנחירות, עייפות בבוקר וישנוניות במשך היום ב – 2017 תוך שימוש ב"שאלון ברלין". חישוב יחס סיכון יל"ד מטופל מקרית כלל תיקנון ל – BMI, לחץ הדם בבסיס, משך השינה ותסמיני דיכאון. דיווח עצמי על נחירות הרגליות, עייפות בבוקר וישנוניות גדולה ביום (שווה או מעל 3 פעמים בשבוע לכל אחד מהם) בקרב 34,727 משתתפים היתה 23.6%, 16.6% ו – 19.1% בהתאמה. תוך מעקב חציוני של 3.1 שנים ההיארעות של יל"ד היתה 4.1%. הסיכון באלו עם יל"ד מטופל היתה גדולה יותר במשתתפים שדיווחו על נחירות (יחס סיכון מתוקנן ומובהק של 1.17) וישנויות גדולה ביום (יחס סיכון מתוקנן ומובהק של 1.42) ועליה בתדירות שבועית ומובהקת של תסמינים תלויי-מינון.

Balagny P, Vidal-Petiot E, Kab S, et al. Association of Snoring and Daytime Sleepiness With Subsequent Incident Hypertension: A Population-Based Cohort Study. Hypertension. 2024 Sep 4. Epub ahead of print.

הערה

במחקר הצרפתי הנוכחי נמצא שנחירות של אנשים ללא יל"ד גורמות לעלייה מובהקת בסיכון לפתח יל"ד וישנוניות יומית קשורה בעליית הסיכון לטיפול ביל"ד תוף המעקב. קשרים אלו תלויי-מינון היו ללא כל קשר לערפלנים אפשריים כולל משקל, לחץ הדם הבסיסי, משך השינה ודיכאון.  הקשר בין עייפות הבוקר לעומת ישנוניות יומית היה לא כ"כ חזק והופך ללא מובהק לאחר תקנון לערפלנים אפשריים כולל תסמיני דיכאון.

תוצאות המחקר הנוכחי מוסיפות נתונים מוצקים ועכשוויים לתמיכה חזקה בקשר תלוי-המינון בין תסמיני דום נשימה חסימתי בשינה כמו נחירות הרגליות, ישנוניות ביום ועייפות בבוקר להיארעות של יל"ד. דום נשימה חסימתי בשינה הוא ללא ספק הגורם לקשר בין נחירות או הפרעות בשינה ויל"ד. מצד שני, נחירות שנובעות מחסימה בנתיבי האוויר העליונים נחשבות לעתים קרובות כשלב ראשון של הפרעות נשימתיות נמשכות בהיעדר דום נשימה. יש לציין, שהשילוב של נחירות והפרעות בשינה אינן קשורות בסיכון מוגבר ליל"ד בהשוואה לישנוניות יומית בלבד.

מצד שני, הקשר בין ישנוניות ויל"ד במחקר הנוכחי נמשך גם לאחר תקנון למשך השינה. בנוסף, עייפות וישנוניות יכולות לשקף הפרעות רבות זולת דום נשימה בשינה כמו דיכאון והפרעות פתולוגיות אחרות ויכולות להיראות כסמן שלילי למצב הנפשי והגופני. חלק מגורמים אלו יכולים לערפל את הקשר בין ישנוניות ויל"ד. לפי הנחה זאת, בעיבוד ל – BMI ולגורמים התנהגותיים כמו צריכת אלכוהול, עישון ופעילות גופנית ולתסמינים של דיכאון שכולם מחלישים את חוזק הקשר בין כל סוג של הפרעות בשינה ביל"ד ההתחלתי.

תוצאות אלו מניחות שעייפות בוקר קשורה פחות עם יל"ד מאשר ישנוניות רבה במשך היום, כאשר ישנוניות זאת נשארת מוצקה וקשורה באופן מובהק עם יל"ד לאחר תקנון לכל הערפלנים האפשריים, בעוד שעייפות בבוקר מראה קשר חלש יותר שנעשה לא מובהק לאחר תקנון לתסמיני דיכאון. מגבלות המחקר הוא בהתבססותו על שאלונים ושלא בוצעו כל מדידות לחץ דם במעקב.