מטרת מחקר ה"חתך" שבוצע בארה"ב היתה לבדוק את הקשר של לחץ דם גבוה עם נפח המוח ועובי קליפת המוח במתבגרים צעירים בריאים. נכללו 1,095 מתבגרים צעירים (54% נשים בגיל 22-37) מ- Human Connectome Project שדיווחו שאינם מטופלים בתרופות נגד יל"ד. לחץ הדם נמדד בספיגמומנומטר ידני חצי אוטומטי בביקורים שבוצעו תוך המחקר.MRI מבני בדק את נפחי החמר האפור והלבן ואת ממוצע עובי קליפת המוח. העיבוד הסטטיסטי כלל תקנון לגיל, מגדר, שנות השכלה. BMI, עישון, היסטוריה של צריכת אלכוהול, זיגוטיות והנפח הכללי של המוח. 18% מכלל הנבדקים היו עם יל"ד שלב 2 (שווה או מעל 140/90 ממ"כ) מתוכם 36% מהנשים סבלו מיל"ד בשלב 2. לחץ הדם הממוצע היה 123.6/76 ממ"כ. לחץ דיאסטולי גבוה היה קשור באופן מובהק בחומר אפור נמוך יותר, בקליפת המוח, בתת-קליפת המוח ובנפח החומר הלבן. לחצי דם סיסטוליים ודיאסטוליים היו קשורים בנפח נמוך יותר של קליפת מוח איזורית ובעובי קליפת המוח.
Won J, Ashley J, Cardim D, et al. High Blood Pressure Is Associated With Lower Brain Volume and Cortical Thickness in Healthy Young Adults. Am J Hypertens. 2024 Sep 16;37(10):792-800.
הערה
ממצאי מחקר זה על קשר בין לחץ דיאסטולי גבוה ונפח נמוך של קליפת המוח באונה הפריאטלית הם עקביים עם תוצאות מחקר קודם בקרב בוגרים צעירים (19- 40) שדיווחו על קשר בין לחצי דם גבוהים סיסטוליים ודיאסטוליים עם נפח החומר האפור בהיפוקמפוס, אמיגדלה, תלמוס והאיזורים הפרונטליים והפריאטליים. המחקר הנוכחי מרחיב נושא זה ע"י בדיקת הקשר של לחץ הדם עם נפח המוח הכללי והאפשרות לאינטראקציה בין לחץ הדם ומגדר על נפח המוח ועובי הקורטקס. המנגנון המונח בקשר בין לחץ דם גבוה ונפח נמוך יותר של כלל המוח, אזוריו ועובי הקורטקס עדיין אינו ברור. אחת האפשרויות היא שלחץ דם גבוה קשור להפרעה או ליקוי בזיווג נוירו-וסקולרי גם בשלב ההתחלתי של ההתבגרות שיכול להשפיע על נפח התא העצבי ו/או יצירת הסינפסה שיכולה להוביל לשינוי בנפח המוח או בעובי הקורטקס. לחילופין, לחץ דם גבוה יכול להיות קשור באיבוד נפח לא ספציפי כמו איבוד תכולה של מים בפארנכימת המוח החוץ-תאית ו/או בנפח הדם. לשם כך, נצטרך למחקרים עתידיים להבהרת המנגנון הביולוגי של התצפית שנמצא במחקר הנוכחי שכידוע אינו יכול להעיד על סיבתיות.