מטרת המחקר שבוצע בקוריאה הדרומית היתה לבדוק את המשמעות הקלינית של השתנות ליליות על התפתחות של יל"ד. נכללו במחקר 32,420 קשישים קוריאנים (21,355 גברים ו – 11.065 נשים) שעוברים באופן בדיקות בריאות תקופתיות. המשתתפים קוטלגו ל – 4 קבוצות על פי תדירות השתנות הלילה (אף פעם, מתחת לפעם בשבוע, 1-2 בשבוע ושווה או מעל 3 פעמים בשבוע). העיבוד כלל התייחסות למגדר ואיכות השינה של הסובלים מהשתנה לילית. השתנה לילית היתה קשורה בנשים לעומת אלו ללא השתנה לילית בסיכון מוגבר ומובהק ליל"ד של 1.33 בהשתנה לילית מעל פעם בשבוע, בסיכון מוגבר ומובהק של 1.26 בהשתנה לילית 1-2 בשבוע ובסיכון מוגבר ומובהק של 1.34 בהשתנה לילית שווה או מעל 3 פעמים בשבוע. לא נמצא כל קשר בגברים. רק נשים עם איכות שינה טובה הראו קשר בין השתנה לילית והסיכון ליל"ד. מצד שני, נשים אם איכות שינה דלה וגברים לא הראו קשר עם התדירות של השתנה לילית והסיכון לי"ד.
Park SK, Oh CM, Ryoo JH, et al. The clinical implication of nocturia in predicting hypertension among working aged Koreans. Am J Hypertens. 2024 Sep 10: Epub ahead of print.
הערה
ההנחה לאור ממצאי מחקר זה היא שהשתנה לילית היא חזאית לתחלואה קלינית כולל יל"ד מעבר לתסמיני זיהום בדרכי השתן. בנוסף, כל כמה שתדירות ההשתנה הלילית תהיה גדולה יותר כך עולה הסיכון ליל"ד. נראה, שיכולת החיזוי של השתנה לילית להיארעות של יל"ד שונה בין המגדרים ותלויה גם באיכות השינה. אחד ההסברים המוצעים לממצא של קשר בין השתנה לילית ליל"ד רק בנשים הוא בעובדה שנשים לפני חדילת אורח פחות עמידות ליל"ד בהשוואה לגברים. אסטרוגן משפיע על מערכת העצבים הסימפתטית, על מערכת ה – RAAS, על דחק חימצוני, על תיפקוד האנדותל ועל הרגישות למלח שמגבירים את ההתפתחות של יל"ד. גברים חשופים יותר ליל"ד ע"י גורמי סיכון רבים אחרים בהשוואה לנשים. לגברים יש נטייה גדולה יותר לסגנון חיים שאינו בריא כמו עישון, נטילת מלח גדולה יותר ומצבים מטבוליים בלתי תקינים כמו שכיחות של סוכרת, BMI ולחץ דם גם בטווח התקין בהשוואה לנשים. בנוסף, גברים חשופים יותר לגורמים אחרים שקשורים בהשתנה לילית כמו ערמונית מוגדלת, דחק נפשי ושתיינות. נראה גם שלאיכות השינה יש השפעה להתפתחות יל"ד בהשתנה לילית. במחקרים נמצא שלאיכות שינה דלה יש קשר מובהק עם יל"ד. סביר, שיכולת החיזוי של השתנה לילית על היארעות של יל"ד מושפעת ממחלה מערכתית שעדיין אינה פעילה, שיש קשר להשמנה, לתזונה גרועה, לאי ירידה בלחץ הדם הלילי, לצימאון מוגבר, להיפרגליקמיה ולנטילה גבוהה של מלח. קיימת לכן אפשרות שהשתנה לילית היא משותפת בחלקה במאפיינים פתו-פיסיולוגיים של יל"ד. אני מעלה ספק בממצאי מחקר זה וכל ההסברים שהמחברים מנסים לתת אינה משכנעים.