מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק האם דפוסי לחץ הדם בלתי תקינים במשך היממה וירידה בשונות מהירות הדופק הם גורמי סיכון מבוססים לאירועים CV ותמותה מכל סיבה בחולי סוכרת משני הסוגים. במחקר נכללה עוקבה אחת של חולי סוכרת מסוג 2 (284 משתתפים) ועוקבה של חולי סוכרת מסוג 1 (65 חולים) מפיזה החל משנת 1999 ומעקב של 21 שנים שכולם נבדקו ע"י ABPM ושונות מהירות הדופק. Dipping, non-dipping ו – reverse dipping הוגדרו כירידה שווה או מעל 10%, ירידה נמוכה מ – 10% וירידה משווה או מעל 0.1% של ממוצע הלחץ הסיסטולי בשינה בהשוואה עם לחץ הלחץ הסיסטולי הממוצע ביום בהתאמה. לאחר מעקב חציוני של 21 שנים (14-21) 136 אירעו מקרי תמותה (39%) [52% נשים, גיל ממוצע 57, BMI ממוצע 29.4, HbA1c של 8.6%]. Non-dippers ( =144) ו – reverse-dippers (=39) הראו שכיחות גדולה ומתקדמת של נוירופתיה לבבית אוטונומית (16%( ו – (31%( בהשוואה ל – 11% בקרב dippers (=166 אנשים), שונות נמוכה במהירות הדופק (45% בקרב dippers, 53% בקרב non-dippers ו – 62% בקרב (reverse –dippers, ABPM במשך היממה (40% בקרב dippers, 60% בקרב non-dippers ו – 67% בקרב (reverse –dippers, יל"ד לילי בלבד (5% בקרב dippers, 27% בקרב non-dippers ו –49% בקרב (reverse –dippers, היפוטנסיה תנוחתית (14% בקרב dippers, 26% בקרב non-dippers ו –43% בקרב (reverse –dippers , ויל"ד של החלוק הלבן (31% בקרב dippers, 17% בקרב non-dippers ו – 13% בקרב reverse dippers. Reverse dippers ו – non-dippers היו עם היוותרות נמוכה יותר ומתקדמת של הממוצע הכללי בהשוואה ל – dippers (16.1 שנים, 17.5 שנים ו – 18.6 שנים בהתאמה). Revers dippers הראו גם עלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה לאחר תיקנון לגיל, מגדר, BMI, הלחץ הסיסטולי במרפאה, הגלוקוזה בנסיוב ומשך הסוכרת והסוג (יחס סיכון מובהק של 2.3). חולים עם שונות נמוכה של מהירות הדופק היו עם ממוצע נמוך יותר של היוותרות בחיים מאשר אלו עם שונות גדולה של מהירות הדופק (יחסי סיכון מובהקים של 16.9 ו – 18.8 בהתאמה) אבל סיכון מתוקנן דומה (יחס סיכון לא מובהק של 1.3). לא נמצאה אינטראקציה מובהקת בין דפוסי לחץ הדם, שונות מהירות הדופק וסוג ההיוותרות הכללית בחיים.
Chiriacò M, Sacchetta, Forotti G, et al. Prognostic Value Of 24-hour Ambulatory Blood Pressure And Heart Rate Patterns In Diabetes: A 20-year Longitudinal Analysis Of The Chronic Diabetes Complications And All-cause Mortality In Pisa From 1999 Onwards (CHAMP1ON) Study Cohort. American Heart Association Hypertension Scientific Sessions 2021 – Presentation T1
הערת פרופ' יודפת
במעקב של 21 שנים נמצא שדפוסי לחץ הדם – non-dipping ו – reverse dipping בחולי סוכרת משני הסוגים קשורים בעלייה בשכיחות של נוירופתיה אוטונומית לבבית וסיכוי מופחת להישרדות, כאשר reverse dipping קשור בסיכון יותר מכפול לתמותה מכל סיבה. שונות נמוכה במהירות הדופק קשורה בהחמרה באי ספיקת הלב ובעליית הסיכון למחלה לבבית עורקית באוכלוסייה הכללית. שיעור חולי יל"ד במחקר הנוכחי ללא איזון של לחץ הדם למרות שטופלו בתרופות להורדתו היה 82% ו- 73% מכלל המשתתפים. קרוב לשליש מאלו שהיו reverse dippers סבלו מנוירופתיה אוטונומית לבבית לעומת 11%שלחץ דמם בלילה לא ירד. כידוע, נוירופתיה זאת היא סיבוך של סוכרת. נזק זה בעצבים משפיע על ויסות לחץ הדם ומהירות הדופק ומעלה את הסיכון לתמותה ולאירועים CV. ההישרדות בחיים של reverse dippers בהשוואה ל – dippers יורדת בממוצע ב – 2.5 שנים ושל non-dippers ב – 1.1 שנים בממוצע. חולי יל"ד שהיו reverse dippers היו יותר מבוגרים, טופלו ביל"ד והראו סימנים של נזק לבבי בגלל יל"ד. יתרה מכך, 1 מכלל חולי סוכרת משני הסוגים יכול לסבול מדפוס גרוע בשינה למרות איזון לחץ הדם. משתתפים שסבלו מיל"ד רק בלילה היו עם הישרדות דומה כמו אלו שסבלו מיל"ד במשך כל היממה עם ירידה ממוצעת של 1.2 שנים בהישרדות. חולים שסבלו משונות נמוכה של מהירות הדופק במשך כל היממה היו עם ירידה ממוצעת של 1.2 שנים בהישרדות. המגבלה העיקרית של המחקר היא שהחוקרים לא הגדירו את השכיחות של מחלה CV בקרב חולי סוכרת בתחילת המחקר שיכול היה לעזור למצוא האם היו שינויים באלו עם מחלה CV קודמת לעומת אלו שלא סבלו ממחלה זאת. מחקר זה מצביע על החשיבות לביצוע ABPM בכל חולי הסוכרת אם כי לדעתי, קיימת חשיבות גדולה ביותר להתייחס לכל דפוסי לחץ הדם בכל היממה לכל חולה יל"ד. עדיין לא פורסם המחקר במלואו והשאלה היא האם ניטור לחץ הדם במשך היממה בוצע רק פעם אחת או פעמים רבות. לעניות דעתי, אין עדיין תוצאות של מחקר שעסק בשאלה האם איזון טוב יותר של לחץ הדם כולל דפוסי לחץ הדם הלילי ישנה דפוסים בלתי תקינים אלו, יוריד את שיעור הסיבוכים ה – CV וישפר את ההישרדות.