האם להשכלה יש השפעה עצמאית על יל"ד והאם טיפול בגורמי הסיכון המטבוליים ברקע הם מטרה ראשונית למניעת יל"ד בגלל השכלה נמוכה?

מטרת המחקר המשותף סיני-בריטי היתה לבדוק למי מבין השכלה, תבונה (אינטלגנציה) וקוגניציה יש השפעה בולטת ביותר על הפתוגנזה של יל"ד ואלו גורמי סיכון שניתנים לשינוי משפיעים כסיבות להתפתחותה. לשם כך, בוצעה בדיקה בשני מדגמים תוך שימוש בריצוף הגנטי המלא ברובו של משתתפים שהיו ממוצא אירופי של אקראיות מנדליאלית רבת משתנים (מחקר FinnGen  עם 70,651 משתתפים/223,663 בקרה, הביובנק הבריטי עם 77.723 מקרים/330,366 בקרה) ולחץ דם בקרב 757,601 משתתפים ושימוש בשתי דרגות של אקראייות מנדליאלית ובדיקת 25 גורמי סיכון אפשריים לקשר וחישוב שיעוריהם. במטה-אנליזה של שונות הפוכה שבדקה תוצאות אקראיות מנדליאליות לאחר שקלול מ – FinnGen והביובנק הבריטי מצא חיזוי גנטי צפוי של סטיית תקן 1 (4.2 שנים). לא נמצאה כל השפעה של תבונה וקוגניציה על הסיכון ליל"ד. לעומת זאת, השכלה גבוהה יותר היתה קשורה  בירידה מובהקת של  44% בסיכון ליל"ד, לירידה של 1.682 בלחץ הסיסטולי ושל 0.898 בדיאסטולי. רק 6 מתוך 25 גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים השפיעו על הקשר בין השכלה ליל"ד.  מדד מסת הגוף ששיעור תרומתו היה 30.1%, יחס היקף-מותן – 22.8%, שיעור השומן בגוף – 14.1%, דיכאון מג'ורי – 7%, HDL – 4.7% וטריגליצרידים 3.4%. התוצאות היו חזקות גם בעיבודי רגישות.

Wang Y, Ye C, Kong L, et al. Independent Associations of Education, Intelligence, and Cognition With Hypertension and the Mediating Effects of Cardiometabolic Risk Factors: A Mendelian Randomization Study. Hypertension. 2023 Jan;80(1):192-203.

הערה

מחקר זה מספק ראייה חדשה לפתוגנזה של יל"ד והקשר לפרקטיקה הקלינית שכל כמה שרמת ההשכלה גבוהה יותר ( תוספת של 4.2 שנות לימודים) כך יורד הסיכון להתפתחות של יל"ד. בניגוד לכך, לא נמצא שלרמת התבונה או הקוגניציה יש השפעה כל שהיא על הורדת הסיכון להתפתחות של יל"ד. מספר גורמי סיכון קרדיווסקולריים מהווים יעד למניעת התפתחות של יל"ד שניתן לייחסה להשכלה נמוכה. השכלה, תבונה וקוגניציה קשורים אמנם זה בזה ומחקרי ריצוף גנטי מלא תומכים בקשר הדו-צדדי בין הישגיות בהשכלה, תבונה וקוגניציה. בנוסף. ראיות הולכות ומצטברות של מחקרים תצפיתיים ואקראיים מציינות שהשכלה גבוהה יותר מהווה גורם מגן למחלות קרדיווסקולריות.  להשכלה גבוה יותר יש השפעה ממושכת על המצב הכלכלי, על הגישה למקורות חברתיים ולסגנון חיים בריא לכל חייו של האדם. השלמת רכישת השכלה מסתיימת לרוב בגיל הבגרות המוקדם ואילו רכישת השכלה נוספת וקידום הבריאות יותר בגיל המאוחר. המחקר הנוכחי מספק תובנה חשובה ואזהרות בריאותיות יעילות לירידה באי שוויון בהשכלה כנגד יל"ד והעומס של מחלות קשורות.  על מסלול התפתחות של יל"ד יכולים להשפיע לפחות חלקית עלייה בנוגדי פיברינוליזה, סמני דלקת בגלל דיכאון, נוקשות העורקים בגלל HDL נמוך ורמת טריגליצרידים גבוהה. השמנה, דיכאון ודיסליפידמיה הם מצבים שכיחים שקיימים כמחלות נלוות עם מנגנונים ביולוגיים משותפים שכוללים גנטיקה, הפעלת דלקת אימונית, פיקוח נירואנדוקריני ומטבוליזם אנרגטי. מעניין, מספר גורמי סיכון CV הוצאו מהעיבוד בגלל השפעתם על ההשכלה היא דו-כיוונית ביניהם: גורמי סיכון גנטיים כמו היקף המותניים או שתית אלכוהול גורמי ל סגנון חיים וכלכליים-חברתיים כמו צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב , התחלת עישון, נדודי שינה והכנסה של המשפחה. לא נמצא גם שליחס נתרן-אשלגן או להפרשת אשלגן יש קשר על השפעת ההשכלה על ההתפתחות של יל"ד. לסיכום – מחקר זה מפרט את סיבת ההשפעה המגינה של השכלה על הסיכון של יל"ד ולחץ דם גבוה לללא כל השפעה של תבונה וקוגניציה ושל 6 גורמי סיכון עם השפעה של השכלה על יל"ד שכוללים מדדי השמנה, דיכאון מג'ורי ושומני הדם. המחקר מוסיף ראייה סיבתית לאתיולוגיה של יל"ד ומיידע מניעה ויעדי התערבות לריסון האפידמיה של יל"ד ונטל המחלות הקשורות.