מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את יכולת השחזור של מדידה אמבולטורית חוזרת על מאפייני הירידה בלחץ הדם הלילי לאחר 3 חודשים בחולי יל"ד צעירים-עד- גיל הביניים שאינם מטופלים שעברו מיון לדרגה 1 של יל"ד. נכללו 1,096 משתתפים בגיל 18-45 ממחקר HARVEST. לחץ הדם הממוצע במרפאה היה 145.8/03.7 ממ"כ. לחץ הדם נמדד במרפאה ובניטור אמבולטורי תוך מאפייני ירידת לחץ הדם הלילי בבסיס ולאחר 3 חודשים. יכולת השחזור היתה בינונית לניטור יתר לחץ ולחץ הדם ביום ואילו שחזור לחץ הדם הלילי היה רק די טוב. ההסכמה ליל"ד הלילי לבד היתה אפילו גרועה יותר ודלה ללחץ הדם במרפאה. שחזור טוב יותר ומובהק של לחץ הדם היומי היה בניטור של לחץ הדם הממוצע היומי כאשר בוצע עיבוד של לחץ הדם כמשתנה רציף. ירידה בלתי מספקת בלחץ הלילי נמצאה בקרב 31.8% והראתה הסכמה די טובה. הסכמה דלה נמצאה לגבי ירידה מוגזמת בלחץ הדם הלילי או לירידה הפוכה (לחץ הדם הלילי גבוה יותר מלחץ הדם ביום.
Palatini P, Battista F, Mos L, et al. Reproducibility of daytime hypertension, night-time hypertension, and nocturnal blood pressure dipping patterns in young to middle age patients with stage 1 hypertension. J Hypertens. 2024 Sep 10. Epub ahead of print.
הערה
ראיות מצטברות הראו שלחץ הדם הלילי והיעדר תקינות של מחזור קבוע היום יומי קשורים בסיכון CV מוגבר. הנחייה לביצוע ABPM בחולי יל"ד היא לבדיקת לחץ הדם הלילי והירידה הלילית שלו (dipping). מצד שני, ממצאי מחקר זה מראים שלחץ הדם הלילי והמחזור היום יומי הם בלתי יציבים. יל"ד לילי בעיקר בדיד נמצא רק בשליש מהמשתתפים. הסכמה דלה נמצאה גם למאפייני הירידה הלילית בלחץ הדם בעיקר בקטיגוריות הקיצוניות שלו. ממצאים אלו מראים שבניגוד להשוואה טובה שלהם מאשר לחץ הדם במרפאה, למספר מאפיינים של ABPM יש יציבות מוגבלת עם הזמן. לכן, יש לחזור על ABPM כאשר קיים יל"ד לילי בדיד או הפרעות במחזור לחץ הדם היום יומי הם בלתי תקינים. סיבות לשחזור מוגבל של לחץ הדם הלילי ויל"ד הלילי אינן ברורות. לחץ הדם היומי והלילי מושפעים ע"י מספר גורמים משתנים מתערבים. בשחזור מדידת לחץ הדם האמבולטורי של לחץ הדם נמצא שרמות הלחץ היומי ובעיקר הלילי הושפעו משינויים ב – BMIומעישון (בצורה הפוכה). אי עקביות בלחץ הדם במשך היום הושפעה כנראה מגורמים אחרים. השינויים בין יום ליום בלחץ הדם בשינה ובערות נגרמים כנראה ע"י משתנים עצמאיים כמו גיל, מגדר זכרי ורמת לחץ הדם. בניטור של שונות נמצא ששינויים במשקל הגוף תוך 3 חודשים מעלים את לחץ הדם היומי אבל לא את הלילי. גם גורמים אחרים שיכולים להשפיע על השונות בין הניטור הראשון של לחץ הדם לשני הם החום העונתי ושינויים בסגנון החיים. איכות השינה ודום נשימה בשינה יכולים להיות שונים בין שני הניטורים. שיפור באיכות השינה תוך הניטור השני יכול לשונות של לחץ השם בלחץ הדם בשינה. מצד שני, לחץ הדם הלילי לא היה נמוך יותר בניטור השני ולכן לא סביר ששחזור של איכות שינה דלה היה בגלל הסתגלות למהלך הניטור האמבולטורי השני. גם שינויים בפעילות הגופנית ופעילויות אחרות תוך הליכה. מצד שני, לשתיית אלכוהול, קפה, הרגלי פעילות גופנית, קצב הלב, שונות קצרת-טווח ותגובה תנוחתית של לחץ הדם לא היתה כל השפעה על שחזור ה – ABPM. מנסיוני עלי לציין שגם בניטור האבולטורי השני שלעתים בוצע כבר אחרי חודש נמצאו שינויים משמעותיים בלחץ הדם ולא פעם חולה שהיה עם ירידה פיסיולוגית של לחץ הדם בשינה הפך לסובל מיתר לחץ דם לילי. מגבלות המחקר בהיעדר כל מידע על סגנון החיים, על שינויים במשקל ועוד בין הניטור הראשון לשני ושהמחקר אינו מייצג את כלל האוכלוסייה.