מטרת העיבוד שבוצע במספר מרכזים רפואיים במספר מדינות תוך שימוש בנתוני מחקר SHEP (Systolic Hypertension in the Elderly Program) כאשר מדד השבריריות הבסיסי כלל 55 משתנים היה לחקור את הקשר בין מדד השבריריות הבסיסי והסיכון לשבץ מוחי, מחלות CV ותמותה מכל סיבה וגם לבדוק האם השפעת הטיפול ביל"ד על תוצאים אלו השתנה ע"י מדד השבריריות הבסיסי. נכללו 4,692 משתתפים (גיל ממוצע 72.1, 56,7% נשים) עם ממוצע סטיית תקן שברירי של 0.134. תוך מעקב חציוני של 4.4 שנים נמצא ששבריריות היתה קשורה בסיכון גדול יותר ומובהק של שבץ מוחי (יחס סיכון 1.24), מחלה CV (יחס סיכון מובהק של 1.18) ויחס סיכון של תמותה מכל סיבה (1.37 מובהק), לאחר תיקנון לגיל, מגדר, גזע וקבוצת הטיפול התרופתי. למרות שאלו עם ערכים גבוהים של שבריריות היו בסיכון מוגבר יותר לכל התוצאים לא נמצאה כל ראייה לאינטראקציה בין הטיפול ביל"ד ושבריריות.
Chen L, You S, Ee N, et al. Impact of Frailty on Antihypertensive Treatment in Older Adults. Hypertension. 2025 Jan 14. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא ששבריריות קשורה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, מחלה CV ותמותה מכל סיבה בחולים עם יל"ד מגיל מוקדם ועד גיל זקנה מאוחר. חשוב לציין, שלא נמצאה כל אינטראקציה בין היעילות של הטיפול ביל"ד ושבריריות. היעילות של הטיפול ביל"ד נשארה עקבית על פני רמות שונות של שבריריות ושיש צורך לטפל ביל"ד תוך תכנית מותאמת למצב השבריריות שלהם היות וחולים אלו נמצאים בסיכון גדול לתופעות לוואי. יתרה מכך, ניתן לטפל ביל"ד להורדתו גם בחולים שבריריים כפי שנמצא גם בתתי קבוצות. ממצאים במחקרים תצפיתיים גדולים כמו במחקר הנוכחי הראו ששבריריות קשורה בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב, שבץ מוחי, אוטם שריר הלב ומחלה CV. מצד שני, מעט מאד מחקרים עסקו במיוחד בקשר עם חולי יל"ד. מחקר עוקבה פרוספקטיבי שבו נכללו 1,197 משתתפים בגילאי ה – 60 מצאו שאלו שהיו שבריריים וסבלו מיל"ד היו בסיכון הגדול ביתר בהשוואה לאלו ללא יל"ד. ממצאי המחקר הנוכחי מישרים קו עם עיבודים לאחר מעשה ב – SPRINT, HYVET ו – ADVANCE בהם היתה שבריריות קשורה בסיכון מוגבר לתוצאים CV, כולל שבץ מוחי, תמותה וסיבוכים מקרו מיקרו-וסקולריים. במחקר הנוכחי נמצאה השפעה חזקה יותר על שבץ מוחי ומחלה CV בקבוצה צעירה יותר (פחות מ – 71.5 מאשר בקבוצה בגיל שווה או מעל 71.5). ממצאים דומים נמצאו גם במחקרים קודמים שהראו שלשבריריות יש השפעה גדולה יותר על תמותה מכל סיבה ותמותה CV בקבוצות הגיל הצעיר יותר בהשוואה למבוגרת יותר ושלחולים אלו קיימת סבירות לתמותה בגילאי ה – 70, בעוד שאלו שעברו את גיל ה – 80 נוטים לסבול משבריריות רק לאחר גיל 70. מכל מקום, לטיפול ביל"ד בחולים שבריריים בכל גיל הם יעילים ללא כל קשר בשבריריות. היות המחקר הזה תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות.