מטרת המטה-אנליזה שבוצעה בסין היתה לאתר את משך השינה שמשפיע על ההיארעות של יל"ד, מציע תובנה למניעה וטיפול. נתונים נאספו מכל האתרים הקיימים בנושא זה עד ל – 30 למרץ 2023 תוך התמקדות במחקרי עוקבה שבדקו קשר בין משך שעות שנת הלילה והסיכון ליל"ד במבוגרים מעל גיל 18. מתוך 173,734 משתתפים 41,528 שנכללו במטה-אנליזה פיתחו יל"ד. בעיבוד נמצאה קורלציה בין משך שינה קצר ועלייה בסיכון ליל"ד (יחס סיכון מובהק של 1.07 באלו שישנו 7 שעות או פחות, 1.04 מובהק לשינה בין 6-7 שעות, ו – 1.17 ומובהק לשינה פחות מ – 6 שעות). לאחר צרוף הנשים עם זמן שינה של 6-7 שעות או מתחת ל – 6 שעות היה קשור בסיכון מובהק ליל"ד של – 1.07 וסיכון מובהק של – 1.12 לגיל נמוך מ – 60. גיל נמוך מ – 60 היה קשור בסיכון מוגבר ליל"ד של 1.24 למשך שינה של פחות מ – 6 שעות וסיכון מובהק של 1.05 לשינה בין 6-7 שעות.
Qi J, Yang M, Zhang S, He C, et al. The Association Between Sleep Duration and the Risk of Hypertension: A Systematic Review and Meta-analysis of Cohort Studies. J Gen Intern Med. 2025 Feb 4. Epub ahead of print.
הערה
במטה-אנליזה הנוכחית נמצאה קורלציה מובהקת בין משך שינה פחות מ – 7 שעות והתפתחות של יל"ד אבל ללא כל קורלציה בין שנת לילה מעל 8 שעות. מצד שני, בעיבוד למגדר לא נמצאה קורלציה מובהקת בין יל"ד ושינה בלתי מספקת בגברים אבל הקורלציה היתה חיובית ומובהקת בקרב נשים. חסר בשינה מפריע לתיפקוד התקין של הציר היפותלמוס- היפופיזה- שחלות שמוביל לקצב מופרע בהפרשת follicle-stimulating hormone והורמונים המופרשים מההיפופיזה שמפריעים לתפקוד השחלות ולירידה ברמת האסטרוגן. אסטרוגן במצבים פיזיולוגיים מגביר את ניהול המשוב השלילי של הציר היפותלמוס- היפופיזה- שחלות ומדכא את השחרור המוגבר של ACTH וקורטיזול. הפרעות בשינה מורידות את רמות האסטרוגן ואת הרגישות של הציר היפותלמוס- היפופיזה- שחלות במשוב השלילי וכתוצאה מגבירות את תגובת האדרנל ל – ACTH ולירידה בהפרשת הקורטיזול. רמת קורטיזול מוגברת תורמת ליל"ד במנגנון כמו עלייה בטון הווסקולרי, אצירת נתרן והפעלת מערכת העצבים הסימפתטית. בנוסף להשפעה הפיזיולוגית הישירה של חסר בשינה משפיע על נשים גם בדרך אחרת. רגישות של נשים לחסר שינה נתמכת במחקרים שמראים שנשים בשינה מתחת ל – 5 שעות או פחות סובלות משכיחות גדולה יותר של דיכאון שהוא בפני עצמו גורם סיכון ליל"ד. הפעלת הציר היפותלמוס- היפופיזה- שחלות כתגובה לאותם דחקים בנשים היא אופיינית יותר נמרצת מאשר בגברים. מחקרים מציינים שהציר היפותלמוס- היפופיזה- שחלות בנשים לא רק פועל מהר יותר מאשר בגברים אלא הם גם מפיקים הורמוני סטרס במידה גדולה יותר כמו של קורטיזול. לא רק שמחסור בשינה משפיע על הבריאות הגופנית והנפשית בגברים אלא גם רמות הקורטיזול יכולות לרדת בגברים אחרי מחסור בשינה כפי שנמצא באחד המחקרים. תופעה זאת ניתן לייחס לרמות נמוכות של אסטרוגן בגברים שנובעת מתגובות רגולטוריות שונות של הורמוני הסטרס על הציר היפותלמוס- היפופיזה- שחלות במנגנון של משוב שלילי שמוביל לתגובת הורמוני הסטרס בגברים תחת סטרס ומחסור בשינה. מכאן, שמחסור בשינה יכול להוות גם גורם סיכון לבריאות ה – CV בנשים דרך אותו מנגנון. גם במחקר זה כמו במרבית המחקרים התצפיתיים האחרונים לא ניתן לקבוע שמחסור בשינה בנשים הוא סיכון מוגבר ליל"ד ולא בגברים.