מטרת המחקר הפרוספקטיבי הרב-מרכזי ביפאן היתה לבדוק האם טיפול תרופתי נמרץ בלחץ הדם הלילי בחולי יל"ד יכול לאזנו והאם גישה זאת היא בטיחותית. לחץ הדם הלילי נמדד בבית בבסיס ולאחר 6 חודשים בקרב 264 חולי יל"ד (161 גברים, 103 נשים בגיל ממוצע 68.5). לחץ הדם הלילי הוגדר כלחץ סיסטולי לפחות 120 ממ"כ. החולים טופלו נמרצות לאיזון לחץ הדם הלילי. מדידת לחץ הדם בבוקר ובערב בוצעה במספר חולים. מתוך 264 החולים סבלו 90 מהם מיל"ד לילי בבסיס. לאחר 6 חודשים היה לחץ הדם הלילי מאוזן ב – 48 (53.3%) עם ערכים שירדו מ- 127.8 ל – 112.5. איזון לחץ הדם הלילי היה מלווה בירידה מובהקת של לחץ הדם בבוקר (מ – 135.9 ל – 126.4) ובערב (מ – 130.8 ל – 121.9). היארעות של תופעות לוואי לא רציניות היתה גבוהה יותר בחולים עם יל"ד לילי אבל נראה שאינה ספציפית לטיפול התרופתי להורדת לחץ הדם.
Maruhashi T, Kinoshita Y, Ozono R, et al; Hiroshima NOCTURNE Research Group. Nighttime blood pressure-targeted antihypertensive treatment. J Hypertens. 2025 Mar 6. Epub ahead of print.
הערה
יש עדיין מעט מידע האם איזון לחץ הדם הלילי ע"י טיפול נמרץ בתרופות נגד יל"ד יכול לשפר תוצאים CV בחולים אלו. במחקר עוצבה בין לאומי קודם שתוכנן לבדוק את הקשר בין ABPM ואירועים CV נמצא שיל"ד לילי היה קשור באופן מובהק עם היארעות מוגברת של אירועים CV, בעוד שלא נמצא יל"ד מוגבר ביום בחולים שטופלו תרופתית. ממצא זה מניח שטיפול תרופתי ביל"ד לילי יכול להיות טוב יותר להורדת הסיכון לאירועים CV בחולי יל"ד. במחקר הנוכחי איזון לחץ הדם הלילי היה מלווה בירידה בלחץ הדם במרפאה ובערב. ממצא זה מעלה את האפשרות שאיזון לחץ הדם הלילי מוריד את הסיכון ה – CV למרות ירידה לא מובהקת של לחץ הדם. יש צורך במחקרים נוספים כדי לבדוק האם איזון לחץ הדם הלילי קשור בירידה בסיכון ה – CV ואם הוא טוב יותר מאשר איזון לחץ הדם במרפאה בעיקר באלו עם יל"ד ממוסך. בנוסף, יש לבדוק האם הורדת לחץ הדם במרפאה קשורה בהורדת הסיכון לאירועים CV למרות אי איזון של לחץ הדם הלילי. תופעות הלוואי כשנמצאו כמו היפונתרמיה, עלייה ברמת הקראטינין וסחרחורת תנוחתית הן שכיחות בכל טיפול תרופתי נמרץ. על תופעות הלוואי בחולים עם יל"ד לילי משפיעים מאפיינים כמו גיל מבוגר יותר, הפרעה בתיפקודי הכליות ושכיחות גדולה יותר של אירועים מוחיים קודמים. למחקר זה יש מגבלות שיש להתייחס אליהם בפירוש התוצאות. ראשית, מספר המשתתפים במדגם היה קטן ולכן לא ניתן להוציא מסקנה סטטיסטית על ההבדלים בלחץ הדם לפני ואחרי הטיפול התרופתי. שנית, לא היתה קבוצת ביקורת, שלישית, הממצאים בחולים יפאניים יכולים להיות שונים בקבוצות אתניות אחרות. רביעית, הטיפול בלחץ הדם הלילי היה תלוי בהחלטתו של הרופא המטפל שיכול לגרום לשונות בגישה הטיפולית ולהשפיע על התוצאות.